# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/3/

וזה בחינת החלוקי דינים שבין הארבעה שומרים, כי שומר חנם פטור מהכל (חשן משפט סימן רצא), ולהפך, השואל חיב בכל, אפלו באונסין (שם סימן שמ), ושומר שכר והשוכר חיבין בגנבה ואבדה ופטורים באונסין (שם סימן שג). כי עקר השמירה על־ידי המתקת הצמצומים על־ידי כל הנ"ל, שעקרו תלוי באהבה ושלום בין ישראל, שעל־ידי־זה נכללין יחד בשכל הכולל שמשם כל ההמתקות, כנ"ל.

ועל־כן השומר חנם פטור בכל - כי השומר חנם אינו מחיב רק לשמר הדבר כראוי בלי פשיעה, ואם אף־על־פי־כן ארע איזה הזק וחסרון בהדבר המפקד אצלו - אין אנו תולין ההזק בו, מאחר שהוא שומר חנם וחיב עצמו בשמירת ממונו של חברו בחנם בלי שום שכר, רק מצד אהבה ורעות של חברו, וכך ראוי להיות שכל אחד מישראל יאהב את חברו באמת, ויהיה ממונו של חברו חביב עליו כשלו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות ב, יב): 'יהי ממון חברך חביב עליך כשלך' וכו'. נמצא, שמצדו אין שום הזק, מאחר שבזה השמירה קים מצות (ויקרא יט, יח): "ואהבת לרעך כמוך", כי שמר ממון חברו בלי שכר רק מאהבה לבד, ועל־כן מצדו בודאי היה נכלל בהשכל הכולל ששם כל מיני המתקות וכו', שעל־ידי־זה מתבטלין כל ההזקות, ועל־כן מצדו אין פגע ואין הזק, ועל־כן השומר חנם הוא פטור בכל.

וכן להפך - השואל חיב בכל, כי אנו תולין כל ההזקות בהשואל, ולא בהמשאיל שהשאיל כליו וחפציו לחברו בלי שום קבלת שכר, רק מצד אהבת רעים, שכל אחד מישראל מחיב להטיב ולגמל חסד עם חברו. נמצא, שזה המשאיל קים אהבת חברים כראוי, על־כן מצדו אין הזק כנ"ל, על־כן אין אנו תולין שום הזק בהמשאיל כי אם בהשואל שכל הנאה שלו (בבא־מציעא לד.) - שקבל כל הנאת החפץ מחברו בחנם. והרי חברו קים בעסק זה מצות אהבת חברים כראוי שמצדו בטלים כל ההזקות. אבל בהשואל לא ראינו שותר לחברו מחמת אהבה וכלליות, על־כן אנו תולין כל אחריות ההזקות בהשואל ולא בהמשאיל, וכנ"ל: