# לז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/37/

וזה בחינת העבודה של כל חדש תשרי הקדוש והנורא מאד, כי כבר בארנו, שזה בחינת ראש־השנה כנ"ל, כי עוסקין אז להמתיק הדינים על־ידי שנכללין בשכל הכולל, על־ידי ששבין אז בתשובה על פגם אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נתרבין הספרים הקדושים ונשלם התורה וכו', שזהו בחינת תקיעת שופר שמעוררין להקולות של מתן־תורה, כדי להמשיך בחינת שלמות התורה בחינת שכל הכולל שממתיק הכל וכו' וכנ"ל.

ועל־כן נוסעין לצדיקים על ראש־השנה, כי הם בבחינת שכל הכולל, בחינת אבן שתיה קדשי קדשים וכו' וכנ"ל. ואחר־כך בכל עשרת ימי תשובה עוסקין בזה, ששבין בכל יום בתשובה על פגם אמונת חכמים שהוא יסוד הכל, וכל מה ששבין יותר בתשובה - נשלם האמונה יותר ויותר, ונתרבין הספרים הקדושים יותר ויותר, כמבאר בהתורה 'חדי רבי שמעון' הנ"ל, שעל־ידי כל תשובה ותשובה נתרבין הספרים יותר ונכללין יותר ויותר בבחינת שכל הכולל.

וזה בחינת מה שכתוב בכונות (פרי־עץחיים, ראש השנה, פרק ב) שבכל עשרת־ימי־תשובה ננסרת המלכות בכל יום, ונבנית פרצופה בשלמות, כי מלכות היא בחינת אמונה (תקוני זהר ה.), שצריכין לבנותה בשלמות בכל האיברים, כי צריכין אמונה בכל האיברים מראש ועד עקב, כמו שמבאר במקום אחר, בהתורה 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש' (סימן צא).

עד אשר בערב יום־כפור נשלם בנין האמונה, ואז זוכין ביום הכפורים הקדוש להמשיך קולות פנימיים יותר ממקום עליון ונורא מאד, כמבאר בכונות (פרי־עץ־חיים, יום הכפורים, פרק א), הינו כי אז מקבלים קולות של מתן־תורה ממקום עליון וגבה ביותר, כי אז נשלמת התורה יותר ויותר בתכלית השלמות, עד שזוכין אז להמשיך לוחות האבן למטה, כי ביום הכפורים נתנו לוחות האבן, כי אז עקר שלמות הכלליות בבחינת אבן שתיה קדשי קדשים, ועל־כן אז נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים למקום האבן שתיה קדשי קדשים לכפר על ישראל, כי אז נכללין שם בשלמות, כנ"ל: