# לט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/39/

וְאַחַר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר שֶׁבָּהֶם נִתְרַבּוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְנִשְׁלַם הַתּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, אַחַר־כָּךְ עוֹשִׂין סֻכּוֹת וְיוֹצְאִין מֵהַבַּיִת לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה וּמְקַיְּמִין מִצְוַת נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים בַּיָּדַיִם. הַכֹּל כְּדֵי שֶׁיֻּכְלְלוּ יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כַּמּוּבָא לְעֵיל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בְּחִינַת 'אֲנָן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא' וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת סֻכּוֹת שֶׁעוֹשִׂין אַחַר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר, בְּחִינַת סֻכַּת שָׁלוֹם, בְּחִינַת אַהֲבַת חֶסֶד, כִּי אָז נִמְשָׁכִין כָּל הַחֲסָדִים, בְּחִינַת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם.

וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מֵהַבַּיִת וּמְטַלְטְלִין עַצְמָן לַסֻּכָּה כְּדֵי לְתַקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַטִּלְטוּלִים שֶׁל כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנְּסִיעוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה תִּקּוּן עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְתָּבִין סְפָרִים קְדוֹשִׁים עַל יָדָם, בִּבְחִינַת "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל־פִּי ה'" וְכוּ' וְכַנַּ"ל (בְּאוֹת יט). וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹסֵעַ לַדְּרָכִים, בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיְּטַלְטֵל עַצְמוֹ לֵילֵךְ לַחוּץ בְּעִירוֹ בִּשְׁבִיל עֲסָקָיו וּפַרְנָסָתוֹ, וּבְכָל הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת צָרִיךְ לַחֲשֹׁב וּלְכַוֵּן לְתַקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים לְהַרְבּוֹת סְפָרִים קְדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה.

כִּי שֹׁרֶשׁ הַנְּסִיעָה בִּקְדֻשָּׁה, מַה שֶּׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב שֶׁיִּצְטָרֵךְ הָאָדָם לֵילֵךְ לַחוּץ וְלִסַּע מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּעִירוֹ אוֹ לְעִיר אַחֶרֶת, מִכָּל שֶׁכֵּן לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים כָּל אֶחָד כְּפִי טִלְטוּלוֹ וּנְסִיעָתוֹ, הַכֹּל בִּשְׁבִיל שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל דָּבָר הוּא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כַּיָּדוּעַ כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁמְּסַבֵּב שֶׁיִּסַּע הָאָדָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת מִבֵּיתוֹ לֵילֵךְ אוֹ לִנְסֹעַ לְמָקוֹם אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְוַעֵד עִם אָדָם אַחֵר אוֹ עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים - לְדַבֵּר עִמָּהֶם מֵהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי, שֶׁיְּעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וְכָל אָדָם צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וְעַל־כֵּן מְסַבֵּב הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסַּע הָאָדָם הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל זֶה.

רַק זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בַּמֶּה שֶׁמִתְלַבְּשִׁים וְהַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לַפְּרִי, עַל־כֵּן עַל־פִּי רֹב מִתְלַבְּשִׁים הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים בְּעִסְקֵי חֹל. אֲבָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַדָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּוַדַּאי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לָשׂוּם לֵב לְהַאֲמִין, שֶׁעִקַּר נְסִיעָתוֹ וְטִלְטוּלוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְוַעֵד עִם בְּנֵי אָדָם, אוּלַי יוּכַל לְדַבֵּר עִמָּהֶם דִּבְרֵי אֱמֶת, אוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ הֵם מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁיְּקַבֵּל הוּא מֵהֶם, אוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ וְיָאִירוּ זֶה בָּזֶה בִּבְחִינַת וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין (תַּרְגּוּם יוֹנָתָן יְשַׁעְיָה ו, ג), כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה וּצְרִיכִין לְקַבֵּל הֶאָרָה מִמֶּנּוּ לְהָאִיר בְּנַפְשׁוֹ לְבַל יִישַׁן אֶת יָמָיו שְׁנַת עוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ'.

וְזֶה עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת קְרִיאַת־שְׁמַע: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ" (דְּבָרִים ו, ז), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא יט:): 'בָּם - וְלֹא בִּדְבָרִים בְּטֵלִים'. כִּי בְּכָל הַסִּבּוּבִים שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב עִם הָאָדָם, הֵן בִּישִׁיבָתוֹ בְּבֵיתוֹ הֵן בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ - צָרִיךְ רַק לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְעִקַּר דִּבְרֵי תּוֹרָה הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיס בְּעַצְמוֹ וּבַאֲחֵרִים קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם וְכוּ', כִּי זֶה הָעִקָּר כַּיָּדוּעַ, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה הֵם הַנְּסִיעוֹת, כַּנַּ"ל.

וְתִקּוּן זֶה מַמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי סֻכָּה הִיא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהָלְכוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנָּסְעוּ בַּמִּדְבָּר, שֶׁכָּל נְסִיעָתָם הָיָה עַל־פִּי ה' - לְהַמְשִׁיךְ שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ אָז, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מִנְּסִיעָתָן בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת סֵפֶר, בְּחִינַת "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם" וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּבִבְחִינָה זֹאת צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִסַּע כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת (וַיִּקְרָא טז, ב): "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" מִבְּחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל כִּי עִקַּר הַנְּסִיעָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ו, כב): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ - שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם בִּנְסִיעָתוֹ לְקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְקַשְּׁרָהּ אֶל הַתּוֹרָה, לְכַוֵּן בִּנְסִיעָתוֹ שֶׁנּוֹסֵעַ בִּשְׁבִיל אַהֲבָה וְשָׁלוֹם לְהִתְוַעֵד עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בֶּאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁהַתּוֹרָה תֵּלֵךְ לְפָנָיו וְתַנְחֵהוּ, בְּחִינַת בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ - שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָאָרוֹן עִם לוּחוֹת הָאֶבֶן, שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן", כַּנַּ"ל.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁל נְסִיעַת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם עִם יִשְׂרָאֵל הוּא, כְּשֶׁמְּדַבְּרִין וְעוֹסְקִין יַחַד בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, כִּי לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה'" וְכוּ' (יְשַׁעְיָה מח, כב), וְעִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת סד.): 'תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' וְכוּ'.

וְעַל־כֵּן הַסֻּכָּה בִּבְחִינַת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן - שֶׁבִּזְכוּתוֹ הָלְכוּ הָעַנְנֵי כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּעֲנִית ט.), וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (אֱמוֹר קג.), כִּי אַהֲרֹן עָסַק בָּזֶה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת א, יב): 'הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה' כִּי זֶה עִקַּר הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְכָל זֶה בְּחִינַת סֻכָּה, כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (וַיִּקְרָא כג, מב): "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בְּסֻכּוֹת", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִזֶּה (סֻכָּה כז:), שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין בְּסֻכָּה אַחַת, הַיְנוּ כִּי זֶה עִקַּר מִצְוַת סֻכָּה - שֶׁיְּכַוֵּן לְהִכָּלֵל בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין בְּסֻכָּה אַחַת, כִּי עִקַּר הַסֻּכָּה כְּדֵי לְתַקֵּן הַנְּסִיעוֹת שֶׁיִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ רַק בִּשְׁבִיל לְהִתְוַעֵד זֶה עִם זֶה וְזֶה עִם זֶה, כְּדֵי שֶׁיֻּכְלְלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל זֶה בָּזֶה בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל וְיַכִּירוּ כֻּלָּם אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לָשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת וְכוּ'.

וְזֶה בְּחִינַת (דְּבָרִים לג, ג): "וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא בָּתְרָא ח.): 'אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּכַתְּתִין עַצְמָן מֵעִיר לְעִיר וּמִדּוּךְ לְדוּךְ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה', הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְכַתֵּת רַגְלָיו לֵילֵךְ וְלִסַּע כוּ':