# לט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/39/

ואחר ראש־השנה ויום כפור שבהם נתרבו הספרים הקדושים ונשלם התורה וכו' כנ"ל, אחר־כך עושין סכות ויוצאין מהבית לישב בסכה ומקימין מצות נטילת ארבעה מינים בידים. הכל כדי שיכללו ישראל יחד באהבה ושלום גדול באמת, כמובא לעיל, שזה בחינת מה שנוסעים לצדיקים על ראש־השנה, בחינת 'אנן בחביבותא תליא' וכו'. וזה בחינת סכות שעושין אחר ראש־השנה ויום כפור, בחינת סכת שלום, בחינת אהבת חסד, כי אז נמשכין כל החסדים, בחינת אהבה ושלום.

ועל־כן יוצאין מהבית ומטלטלין עצמן לסכה כדי לתקן על־ידי־זה כל הטלטולים של כל הנסיעות של כל השנה, שיהיו כל הנסיעות בקדשה גדולה, שיהיה תקון על פגם אמונת חכמים, עד שיהיו נכתבין ספרים קדושים על ידם, בבחינת "ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על־פי ה'" וכו' וכנ"ל (באות יט). ואפלו מי שאינו נוסע לדרכים, בודאי בהכרח שיטלטל עצמו לילך לחוץ בעירו בשביל עסקיו ופרנסתו, ובכל הטלטולים והנסיעות צריך לחשב ולכון לתקן אמונת חכמים להרבות ספרים קדושים בתורה.

כי שרש הנסיעה בקדשה, מה שהשם־יתברך מסבב שיצטרך האדם לילך לחוץ ולסע ממקום למקום בעירו או לעיר אחרת, מכל שכן למקומות רחוקים כל אחד כפי טלטולו ונסיעתו, הכל בשביל שלמות התורה בבחינה הנ"ל, כי שרש כל דבר הוא התורה הקדושה כידוע כי חוץ מזה הכל הבל. ועל־כן צריכין להאמין שעקר כונת השם־יתברך מה שמסבב שיסע האדם הוא רק בשביל שלמות התורה כנ"ל, הינו שהאדם צריך לצאת מביתו לילך או לנסע למקום אחר, כדי שיוכל להתועד עם אדם אחר או עם כמה אנשים - לדבר עמהם מהתכלית האמתי והנצחי, שיעוררו זה את זה אל האמת לאמתו כי זה כל האדם. וכל אדם צריך לדבר עם חברו ביראת שמים בכל יום ובכל עת, ועל־כן מסבב השם־יתברך שילך ויסע האדם הכל רק בשביל זה.

רק זה ידוע, שכל הדברים שבזה העולם בהכרח שיתלבשו במה שמתלבשים והקלפה קודמת לפרי, על־כן על־פי רב מתלבשים הנסיעות והטלטולים בעסקי חל. אבל החפץ באמת, צריך לשום לבו לשרש הדבר שבקדשה, כי בודאי כל דבר יש לו שרש בקדשה. על־כן צריך כל אחד לשום לב להאמין, שעקר נסיעתו וטלטולו כדי שיתועד עם בני אדם, אולי יוכל לדבר עמהם דברי אמת, או שיקבלו הם ממנו או שיקבל הוא מהם, או שיקבלו ויאירו זה בזה בבחינת ומקבלין דין מן דין (תרגום יונתן ישעיה ו, ג), כי בכל אחד מישראל יש נקדה טובה וצריכין לקבל הארה ממנו להאיר בנפשו לבל יישן את ימיו שנת עולם, חס ושלום וכו'.

וזה עקר שרש כל הנסיעות שבעולם, וכמו שכתוב בפרשת קריאת־שמע: "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" (דברים ו, ז), ודרשו רבותינו ז"ל (יומא יט:): 'בם - ולא בדברים בטלים'. כי בכל הסבובים שהשם־יתברך מסבב עם האדם, הן בישיבתו בביתו הן בלכתו בדרך בשכבו ובקומו - צריך רק לדבר בדברי תורה. ועקר דברי תורה הוא להשתדל להכניס בעצמו ובאחרים קיום התורה, שנזכה מעתה לשמר ולעשות ולקים וכו', כי זה העקר כידוע, ורק בשביל זה הם הנסיעות, כנ"ל.

ותקון זה ממשיכין על־ידי מצות סכה הקדושה, כי סכה היא בחינת ענני כבוד שהלכו לפני ישראל כשנסעו במדבר, שכל נסיעתם היה על־פי ה' - להמשיך שלמות התורה שקבלו אז, עד שנעשה מנסיעתן בעצמו בחינת ספר, בחינת "ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם" וכו' כנ"ל, ובבחינה זאת צריך כל אחד לסע כנ"ל. וזה בחינת סכה בחינת ענני כבוד, שנמשכין מבחינת (ויקרא טז, ב): "כי בענן אראה על הכפרת" מבחינת קדשי קדשים בחינת שכל הכולל כי עקר הנסיעה צריך שתהיה רק בשביל זה, כנ"ל.

וזה בחינת (משלי ו, כב): בהתהלכך תנחה אותך - שצריך האדם בנסיעתו לקדש מחשבתו לקשרה אל התורה, לכון בנסיעתו שנוסע בשביל אהבה ושלום להתועד עם בני ישראל לעסק בדברי תורה באמת, כדי שהתורה תלך לפניו ותנחהו, בחינת בהתהלכך תנחה אותך - שזהו בחינת הארון עם לוחות האבן, שהיה נוסע לפני בני ישראל, בחינת "ויהי בנסע הארן", כנ"ל.

וכל זה הוא בחינת סכה, שהוא בחינת ענני כבוד של נסיעת ישראל בחינת אהבה ושלום, כי עקר האהבה והשלום עם ישראל הוא, כשמדברין ועוסקין יחד בדברי תורה ויראת שמים באמת, כי להפך, חס ושלום, "אין שלום אמר ה'" וכו' (ישעיה מח, כב), ועקר השלום הוא התורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות סד.): 'תלמידי חכמים מרבין שלום בעולם' וכו'.

ועל־כן הסכה בבחינת אהרן הכהן - שבזכותו הלכו הענני כבוד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תענית ט.), וכמבאר בזהר הקדוש (אמור קג.), כי אהרן עסק בזה ביותר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות א, יב): 'הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' כי זה עקר האהבה והשלום כנ"ל, וכל זה בחינת סכה, כנ"ל.

וזה בחינת (ויקרא כג, מב): "כל האזרח בישראל ישבו בסכות", ודרשו רבותינו ז"ל מזה (סכה כז:), שכל ישראל יוצאין בסכה אחת, הינו כי זה עקר מצות סכה - שיכון להכלל באהבה ושלום גדול עם כל ישראל, עד שיהיה נחשב כאלו כל ישראל יושבין בסכה אחת, כי עקר הסכה כדי לתקן הנסיעות שיהיה בקדשה, שיהיה כונתו רק בשביל להתועד זה עם זה וזה עם זה, כדי שיכללו כל ישראל זה בזה באהבה ושלום גדול ויכירו כלם את האמת לאמתו לשוב אל ה' באמת וכו'.

וזה בחינת (דברים לג, ג): "והם תכו לרגלך ישא מדברתיך", כמו שדרשו רבותינו ז"ל (בבא בתרא ח.): 'אלו תלמידי חכמים שמכתתין עצמן מעיר לעיר ומדוך לדוך לעסק בדברי תורה', הינו כנ"ל כי רק בשביל זה צריכין לכתת רגליו לילך ולסע כו':