# מ

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/40/

וזה בחינת נטילת ארבעה מינים בידים, כמו שכתוב (ויקרא כג, מ): "ולקחתם לכם" וכו' - כדי להאיר הארת הידים שקבלו ידי הכתיבה מידי הסמיכה, כמבאר בהתורה הנ"ל. כי הארבעה מינים באים לתקן כל הפגמים שנפגמו על־ידי פגם אמונת חכמים, ועכשו על־ידי קדשת ראש־השנה ויום כפור ששבו בתשובה על פגם אמונת חכמים ונתרבו ספרים בתורה וכו', עתה עוסקים בארבעה מינים לתקן כל הקלקולים שנפגמו על־ידי פגם אמונת חכמים, על־ידי שנסמכו מנהיגים שאינם הגונים, כי מבאר שם שעל־ידי־זה גורמין שנחלש כתב ישראל וכו', ועל־ידי־זה מגרשין את ישראל וכו' שזה בחינת גרוש מארץ־ישראל וכו', ועל־ידי־זה נלקח סוד העבור מאתנו וכו' ועל־ידי־זה אין לו עצה שלמה וכו'. וכל זה צריכין לתקן על־ידי המים טהורים שממשיכין בראש־השנה ויום כפור על־ידי התשובה על פגם אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נתרבין הספרים של התורה הקדושה (כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל).

וזה בחינת נטילת ארבעה מינים בסכות - שעוסקין אז לתקן אמונת חכמים ולהרבות ספרים להשלים את התורה. כי באלו הימים אנו עוסקין בכל שנה לסים ולהשלים את התורה בסוף ימי הסכות בשמחת תורה, דהינו שתהיה התורה נשלמת בשלמות גדול בבחינה הנ"ל, כי בשביל זה מתחילין ומסימין את התורה בכל שנה ושנה מחדש, כדי להשלים את התורה בשלמות גדול ביותר, שתהיה נכללת ביותר בבחינת אבן שתיה וכו', עד שנזכה שישוב הארמון על מכונו ויחזרו לוחות האבן למקום האבן שתיה, שאז יהיה עקר תקון העולם. ואנו בני ישראל עוסקין בזה בכל שנה ושנה, ועל־כן באלו ימי הסכות שעוסקין בזה להשלים ולסים את התורה, ועקר השלמות הוא על־ידי רבוי הספרים הקדושים שהמשכנו על־ידי התשובה של ראש־השנה ויום כפור כנ"ל, על־כן עתה בסכות מתקנים כל הקלקולים הנ"ל שנפגמו על־ידי פגם אמונת חכמים שהם כתב ישראל וכו'.

ועל זה מרמזין הארבעה מינים, כי לולב - בחינת תקון הכתב, בחינת (משלי ג, ג): "כתבם על לוח לבך". אתרוג פרי עץ הדר - בחינת המשכת קדשת ארץ־ישראל שהוא היפי וההדור של כל העולם, בחינת (תהלים מח, ג): "יפה נוף משוש כל הארץ" וכו', ושם כל הפרות טובים שהם שבח ארץ־ישראל. וענף עץ עבות - זה בחינת סוד העבור שהוא על־ידי שמולידין נשמות גדולות וכו' (כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל). וזה בחינת ההדס - שיש לו ריח טוב מאד שהוא בחינת נשמות גדולות, שהם בחינת ריח טוב, שהוא חיות הנשמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מג:) וכמובא בדבריו ז"ל כמה פעמים (סימנים א, ח, תנינא).

ועל־כן ההדס משלש, בחינת תקון המשפט שהוא בשלשה, כי עקר הריח טוב נמשך על־ידי שמתקנים המאכלים מעשנים סרוחים שלא יקלקלו את המשפט, שעל־ידי־זה אי אפשר להוליד נשמות גדולות שיהיו בקיאים בסוד העבור (כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל), ועל־כן ההדס שהוא התקון לזה - יש לו ריח טוב, הפך העשנים סרוחים הנ"ל, והוא משלש, בחינת תקון המשפט שהוא בשלשה, בחינת (דברים יז, יא): "לא תסור מן הדבר וכו' ימין ושמאל", רק להתנהג כפי בחינת אמתת המשפט שהוא בחינת עמודא דאמצעיתא, שימין ושמאל נכלל בו. ועל־כן המשפט אמת בחינת משפטי הנהגות ישרות הם בחינת משפט בשלשה שהוא בחינת הדס המשלש, וכנ"ל.

גם ריח ההדס מרמז על מה שכתוב שם על פסוק (דברים ד, ו): "כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" - 'לעיני העמים' דיקא, שמראין להם רק שהסוד אצלנו וכו' עין שם, וזה בחינת ריח - שמראין להם רק שיריחו הריח מרחוק, כי עצם החכמה אין מגלין להם רק 'כמאן דארח ריחא' מרחוק, בחינת (שיר־השירים א, ג): "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך" וכו'.

וערבי נחל - זה בחינת נצח והוד, בחינת רגלין, כמובא (שער ההקדמות פא:), בחינת עצות שלמות, כי העצות בחינת רגלין, בחינת (שמות יא, ח): "וכל העם אשר ברגליך" - 'ההולכים אחר עצתך' וכו' (רש"י שם), כמו שכתוב במקום אחר (סימן יז), ועל־כן הם ערבי נחל שגדלים על המים, כי עקר שלמות העצה הוא על־ידי מים טהורים הנ"ל שנמשכין מהנחל נובע וכו':