# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/7/

וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת עַד שֶׁהָעֲשָׁנִים סְרוּחִין עוֹלִין אֶל הַמֹּחַ וּמְעַקְּמִין וּמְסַבְּבִין אֶת מֹחוֹ וְכוּ', שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקִּלְקוּלִים, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מֵהֶם בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, כִּי כָּל גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּיָּדוּעַ - שֶׁפָּגַם בָּאֱמוּנָה, כַּמּוּבָא (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, פֶּסַח, פֶּרֶק א). וְעִקַּר הַפְּגָם הָיָה בִּבְחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נִבְרָא יְחִידִי וְלֹא הָיוּ אָז עֲדַיִן חֲכָמִים בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה צָרִיךְ בְּיוֹתֵר לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁכְּשֶׁאֵין מַאֲמִינִים בְּעַצְמוֹ - הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְכֵן מְבֹאָר (בְּסִימָן פו בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת ו, ט): "מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה", כִּי אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כִּי אֲפִלּוּ הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל גָּבֹהַּ מְאֹד, וּבוֹ תְּלוּיִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים - בְּוַדַּאי לֹא הָיָה עוֹבֵר שׁוּם עֲבֵרָה וְלֹא הָיָה פּוֹגֵם שׁוּם פְּגָם, בִּפְרָט אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יְחִידִי, שֶׁאֶצְלוֹ הָיָה כָּל אֱמוּנַת חֲכָמִים רַק בִּבְחִינָה זֹאת.

כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַמְבֹאָרִים שָׁם, לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרוֹ, וּלְדַבֵּר עִמּוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, בִּבְחִינַת (מַלְאָכִי ג, טז): "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמַע וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר" וְכוּ'. כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק.

וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים לְהַאֲמִין בָּהֶם - שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁאֱמוּנָתוֹ שֶׁמַּאֲמִין בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד, גַּם זֶה פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל, כַּאֲשֶׁר מָצוּי נֶגַע הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת בְּכַמָּה בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי אֱמֶת לַחֲכָמִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם - "הֵם בְּוַדַּאי כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ חֶסְרוֹנִי בְּנַפְשִׁי שֶׁאֲנִי מָלֵא חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְגָמִים", וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְנוֹפֵל מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עַל־יְדֵי־זֶה. נִמְצָא שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ.

כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו - צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה, אִם יֹאחֵז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמָהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בַּשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן סב). וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁגַּם מְעַט הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁבּוֹ יְקָרִים מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכַאֲשֶׁר הֵבַנְתִּי כָּל זֶה מִשִּׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה זַ"ל.

וּבִפְרָט אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יְחִידִי בָּעוֹלָם, שֶׁכָּל אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁלּוֹ הָיָה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל, וּבִפְרָט כִּי כָּל הַפְּגָם שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה עַל־יְדֵי חַוָּה אִשְׁתּוֹ, שֶׁמִּתְחִלָּה בָּא הַנָּחָשׁ עָלֶיהָ בְּעָרְמָה, כִּי הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְהַאֲמִין בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ צִוָּה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת, וְהַנָּחָשׁ הִכְנִיס בָּהּ (זוּהֲמָא) עַד שֶׁכָּפְרָה בּוֹ וְלֹא הֶאֱמִינָה בִּדְבָרָיו וּפָגְמָה בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים עַל־יְדֵי־זֶה, וְנִסָּתָה לְדִבְרֵי הַנָּחָשׁ וְאַחַר־כָּךְ גָּרְמָה עַד שֶׁהִכְנִיסָה כְּפִירוֹת גַּם בְּלֵב אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעַצְמוֹ - שֶׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ וְלֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ בְּעֹצֶם כֹּחוֹ וּמַעֲלָתוֹ שֶׁהָיְתָה גָּבֹהַּ וְנִשְׂגָּבָה מְאֹד, עַד שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁמֵּאָז נִמְשָׁךְ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְּלַגָּה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשַׁךְ גָּלוּת מִצְרַיִם, כַּיָּדוּעַ. וְכָל פְּגָמֵי הַדּוֹרוֹת הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב כד, יח): "לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים" וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הִלְכוֹת פֶּסַח, הֲלָכָה ו, אוֹת א):