# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1633/61/7/

וזה בחינת מצות פריעת שכר שכיר בזמנו, שתכף בגמר פעלתו, שהוא בחינת קבוץ הטוב בבחינת נגונים כנ"ל - צריך תכף לתן לו ולהשיב לו שכר פעלתו, כדי שישוב בחינת הנגון, דהינו קבוץ הטוב למקומו ושרשו, ואזי נעשה בחינת שבת, בחינת ב יומו ת תן ש כרו ראשי תבות שבת, שזה בחינת סמיכת פסוקי דזמרה לקריאת־שמע, כנ"ל.

כי קריאת־שמע הוא בחינת שבת, שהוא בחינת כלו טוב כלו אחד, כי קריאת־שמע בבריאה, ושם הוא בחינת שבת כמובא (עץ־חיים, שער לט, פרק א). ופסוקי דזמרה ביצירה, שהוא בחינת ששת ימי המעשה, כמובא (פרי־עץ־חיים, שער הנהגת הלמוד). ותכף שנגמר פעלת ששת ימי המעשה - צריך לעשות תכף ומיד שבת כדי להעלות ולהכניס הטוב שנתקבץ בששת ימי המעשה בתוך השבת שהוא כלו טוב. וזה בחינת שכר שכיר ביומו - שאחר שנגמר פעלתו שהוא בחינת ששת ימי המעשה לתת לו שכרו, שהוא בחינת שבת כנ"ל, שזה בחינת סמיכת פסוקי דזמרה לקריאת־שמע, כנ"ל: