# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1633/62/1/

על־פי המאמר 'ויהי מקץ' בספר לקוטי מוהר"ן תנינא סימן ז, כי מרחמם ינהגם וכו', עין שם כל המאמר היטב. כי צריך לרחם מאד על איש ישראלי וכו', ועקר הרחמנות הוא להוציא את ישראל ממשאוי הכבד של עונות, כי זהו משאוי כבד מאד שאי אפשר לישראל לשא כלל המשאוי זה של עון, כי ישראל לפי דקותם משרשם הם רחוקים לגמרי מעון וכו'. וצריך לרחם על כל אחד, להכניס בו דעת להוציאו ממשאוי של עונות, כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' וכו' (סוטה ב.). וזה בחינת בן ותלמיד וכו' וכו', ועל־ידי־זה זוכין למקיפים, בחינת שפע הכתר וכו', ועל־ידי כלליות בן ותלמיד, על־ידי־זה מי שהוא איש חיל - הוא יכול לקבל הארת הרצון בעת האכילה, שהוא בחינת הארת המקיפים הנ"ל, כי המלכות מקבל הפרנסה מהידים שיש בים החכמה וכו' וכו', ועל־ידי־זה זוכין להארת הרצון בשעת האכילה דיקא; עין שם פלאי פלאות:

ואיתא שם, שאיש הישראלי אינו יכול לשא עליו המשאוי של עון אפלו יום אחד, ועל־כן בעת שהבית־המקדש היה קים היה התמיד של שחר מכפר על עברות של לילה, ותמיד של בין הערבים מכפר על עברות של יום, כי ישראל לפי רוחניותם ודקותם אינם יכולים לשא עליהם המשאוי של עונות אפלו יום אחד וכו', עין שם כל זה היטב: