# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1633/64/5/

וזה שנתנה התורה טעם על פרעון שכר שכיר ביומו (דברים כד, טו): "כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו" - שמשם למד רבנו ז"ל שהממון שרש הנפש כנ"ל, הינו מחמת שהממון הוא שרש הנפש שהוא הפך הכעס, על־כן צריכין לפרע לו ביומו דיקא, כי המתקת הדין והכעס צריכין להמתיק ביומו בעונתו דיקא, כפי הצמצום שבאותו היום ואסור לעבר מיום לחברו, שזהו בחינת קריאת־שמע ותפלה בעונתם בזמנם דיקא, בבקר ובערב, שאז מתחדשים הנפשות, ואז נתחדשין כל מעשי בראשית, והכל על־ידי המתקת הכעס והדין כפי אותו היום דיקא, כי עקר ההמתקה צריכין בעת שנוי העתים בבקר ובערב וכנ"ל, על־כן אז צריכין לפרע שכר השכיר, שהוא בחינת המתקת ובטול הכעס על־ידי שכר פעלתו שנותן לו שנמשך משפע העשירות, וכנ"ל: