# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1699/61/4/

ועל־כן נקרא 'יורד', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא קא.): 'היורד לתוך שדה חברו'; הינו בחינת שליח צבור שנקרא גם כן יורד כמו שאמרו (שבת כד:): 'היורד לפני התבה'. והטעם, כי הוא בחינת יורד ממש - שצריך לירד לעמקי עמקים להעלות הטוב מכל הרחוקים כנ"ל, שזה בחינת השליח צבור, כנ"ל. וזה בחינת מקבל השדה שהוא בחינת שליח צבור שעושה נגונים, כנ"ל.

וזה שנקרא אריס ומקבל, כי זה הצדיק המפלג ביותר שיכול לעסק בתקוני השדה הנ"ל - הוא בחינת משה, כי העלה נפשות ישראל ממדרגה פחותה מאד, מטמאת מצרים למדרגה נוראה מאד לקבלת התורה, כי משה היה ענו מכל האדם (במדבר יב, ג), והיה מוצא זכות בכל אחד מישראל, והיה יכל להלביש התורה בספורי מעשיות של שנים קדמוניות, הינו רב ספר 'בראשית' שהם ספורי מעשיות של שנים קדמוניות. כי הדורות הראשונים היו ימיהם ארכים ביותר, ואיתא, שזה מחמת שהיו ימיהם מבחינת שנים קדמוניות. ומשה רבנו, עליו השלום ספר מעשיות שלהם בספר בראשית, שזה בחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות.

ועל־כן זכה משה שלמדו השם־יתברך להיות שליח צבור, כמו שכתוב (שמות לד, ו): "ויעבר ה' על פניו". ואמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה יז.): שנתעטף הקדוש־ברוך־הוא כשליח צבור ולמדו סדר תפלה. ועל־כן היה יכל להמשיך בחינת פנים לישראל, כמו שמצינו כשרצה השם־יתברך לסלק בחינת הפנים על־ידי פגם ישראל - עמד משה בתפלה ופעל בקשתו. והמשיך הפנים כמו שכתוב (שמות לג, יד): "פני ילכו" וכו'. ועל־כן זכה לקרון אור הפנים, ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, על־ידי שהיה ממשיך ומלביש את ישראל באור הפנים.

ועל־ידי־זה זכה לקבל התורה, כמו שאיתא בדברי רבנו ז"ל (סימן יג) שעל־ידי שמעלין נפשות ישראל, על־ידי־זה זוכין לקבל את התורה בבחינת (משלי יא, ל): "ולקח נפשות חכם", בחינת (שם כא, כב): "עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה"; עין שם. גם איתא, שעל־ידי תפלה שכולל נפשו עם נפשות רבים ומתפלל - על־ידי־זה ממשיך תורה, ושני הבחינות הם אחד, כי על־ידי שמעלה נפשות ישראל דהינו שמעלה הטוב שבהם - על־ידי־זה הוא שלמות התפלה בבחינת תפלות רבים, שזה בחינת השליח צבור כנ"ל, ועל־ידי־זה מקבל התורה, כנ"ל.

ועל־כן נקרא מקבל, בחינת (אבות א, א): 'משה קבל תורה מסיני'. וזה שנקרא אריס, שזה בחינת משה, שהתורה מארסה לו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות נז.) על פסוק (דברים לד, ד): "תורה צוה לנו משה מורשה" - 'אל תקרי מורשה אלא מארסה'. ועל־כן נקרא אריס, כנ"ל: