# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1699/61/5/

על־פי מה שמובא לעיל דברי רבנו ז"ל - שבחינת שליח צבור הוא, שמעלה הטוב מכל אחד ואחד ועושה מזה נגונים, ועומד ומתפלל עם כל הטוב; עין שם בדברי רבנו ז"ל, על־פי זה מבאר היטב סדר התפלה, שבתחלה אומרים סדר הקרבנות וקטרת, שזה לברר ולהעלות הטוב מעמקי הקלפות כמבאר, ועל־ידי־זה שמעלין ומבררין הנקדות טובות מן הרע - על־ידי־זה נעשין נגונים וזמירות כנ"ל. וזה שאומרין תכף אחר־כך פסוקי דזמרה, שהם בחינת הזמירות ונגונים שנעשין על־ידי ברור הנקדות טובות שהיו מפזרים בתוך הרע כנ"ל, שזה בחינת "אזמרה לאלקי בעודי" כנ"ל, בחינת פסוקי דזמרה, כנ"ל, ועל־כן אומרים בסופם שירת הים שהוא שבח נורא מאד, ונאמר בדרך שירה, כי זה אנו צריכין עתה לומר שירה, הינו זמירות ושירות בחינת נגונים שנעשין מקבוץ וברור הטוב כנ"ל.

ועל־כן ב'ישתבח' שהוא גמר וסיום השירות והזמירות אז צריך השליח צבור לירד לפני התבה, כמו שכתוב בשלחן־ערוך ארח־חיים (סימן נג), שעקר שהשליח צבור יורד לפני התבה הוא מן 'ישתבח', כי אזי הוא הזמן של השליח צבור, הינו בגמר הזמירות ושירות - אז יורד לפני התבה, וכולל כל הזמירות והנגונים בישתבח שהוא סיום וחתימת כל הזמירות, וכולל כלם בשלש עשרה מיני זמרה, כי עקר בחינת השליח צבור בבחינת הנגונים כנ"ל, ועל־כן המנהג שהשליח צבור מתחיל לנגן ב'ישתבח'.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ל:) ששירת הים נאמרה בסדר שליח צבור ועונים, כמו שאמרו: 'משה אמר אשירה והם עונים' וכו', כי עקר בחינת השליח צבור בבחינת שירה ונגון, כנ"ל, ואז סמוך לשירת הים - השליח צבור יורד לפני התבה ואומר 'ישתבח', כנ"ל.

ואחר־כך אומרים קריאת־שמע, שהוא בחינת 'כלו אחד כלו טוב' שלזה זוכין על־ידי הנגונים והזמירות, דהינו על־ידי שמקבצין ומעלין הטוב מהרע, ומקבצין אותו ועושין מזה נגונים כנ"ל, ואזי הוא בחינת כלו טוב, כי הרע נתבטל על־ידי שבררו משם הניצוצות והנקדות טובות ונעשה כלו טוב, על־כן אזי אומרים קריאת־שמע בחינת ה' אחד, בחינת כלו טוב כלו אחד, כנ"ל.

אחר־כך עומדין בתפלה, כי עתה אנו יכולין להתפלל בשלמות בתכלית, כי עקר שלמות התפלה על־ידי בחינת 'כלו אחד כלו טוב' כנ"ל, כמבאר היטב כל זה במאמר 'ויאמר בעז' הנ"ל.

אחר־כך השליח צבור חוזר התפלה, שזה בחינת שלמות התפלה, בבחינת 'כלו אחד וטוב', דהינו כשעומד בסוף התפלה עדין הוא בתחלת התבה של תחלת התפלה, שזה בחינת חזרת השליח צבור, שאחר שהצבור גומרים ועומדים בסוף התפלה - עדין הוא עומד בתחלת התפלה וחוזר אותה, כי כלו אחד, כי השליח צבור הוא בחינת תכלית שלמות התפלה, בבחינת 'כלו אחד כלו טוב' כנ"ל, ומבאר זה קצת לעיל בהלכות שליח צבור, בשלחן ערוך ארח חיים, עין שם.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (מדרש תהלים יח): 'כל האומר שירת הים בכונה מוחלין לו כל עונותיו', וגם אמרו בשירת דבורה, שעל־ידי השירה נמחלו עונותיהם, כי השירה הוא בחינת ברור וקבוץ הטוב, בבחינת שירות ונגונים, ואזי נתבטל הרע, שזה בחינת מחילת עונות; אמן כן יהי רצון:

וזה שהיו הלויים מנצחים בשיר על הדוכן בשעת הקרבנות, כי הא בהא תליא, דהינו הנגון נעשה על־ידי ברור הטוב מן הרע, שהוא בחינת קרבנות כנ"ל, וזה בחינת סמיכת פסוקי דזמרה לקרבנות, כנ"ל:

וזה בחינת 'רנה - זו תפלה' (ברכות לא.), כי שלמות התפלה בבחינת רנה ונגונים, שזה בחינת השליח צבור, כנ"ל: וזה בחינת שהיו מנגנין בשעת מלחמה, ועל־ידי־זה היו מנצחים, כמו שכתוב (דברי הימים־ב כ, כב): "ובעת החלו ברנה ויתן ה'" וכו'. כי הרנה והנגון הוא בחינת ברור הטוב מן הרע, ועל־ידי־זה - הרע נופל, ועל־כן נופלים השונאים על־ידי־זה, כי הם נאחזין בהרע, וכשמבררים הטוב משם בבחינת נגון כנ"ל, אזי נופלים. וזה בחינת מה שכתב רבנו ז"ל (סימן כז) שעל־ידי שמנגנין נגון של האמה, על־ידי־זה הקדוש־ברוך־הוא רואה בצרותינו ומושיע לנו, כי הנגון הוא בחינת ברור הטוב, שעל־ידי־זה נופל הרע, ועל־ידי־זה בא לנו ישועה, כנ"ל: