# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1699/62/1/

הענין מה שתולין הלקותא בחוכר יותר מבנותן, כי בחוכר כשנשתדפו רב שדותיו - אין מנכה לו, אף־על־פי שהיה מכת מדינה ותולין הלקותא בחוכר, מה שאין כן בנותן שלעולם אין תולין בו, אף־על־פי שנשתדפו כל שדותיו של נותן, אף־על־פי־כן אין מנכה לו אם לא היתה מכת מדינה:

הענין על־פי המאמר המתחיל: "כי תצא למלחמה" וכו' (סימן פב, תנינא): כתוב (תהלים קלט, ה): "אחור וקדם צרתני" - זה בחינת כסדר ושלא כסדר, 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף־בית כסדר, ו'אחור' הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר, וזה בחינת אדם וחוה - כסדר ושלא כסדר, הויה במלוי אלפין גימטריא 'מ"ה' - 'אדם', וחוה היא בחינת מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה וכו' (תקוני זהר יז.), כי המלכות נקרא דבור וכו' וכו'.

נמצא, זאת הבחינת מלכות חוה כשהיא מקשרת לאדם לבחינת מ"ה הינו להקדוש־ברוך־הוא אזי יש לה שלמות וחיות וכו'. ומי שמחלק בחינת חוה מלכות לעצמו, שאומר: 'אנא אמלך' - בזה הוא מחלק ומפריד אותה מהקדוש־ברוך־הוא, אזי אינה בשלמות, כי עקר חיותה מ"ה הינו השכל וכו'. ואזי הולך לו שלא כסדר, כי הוא בתוך בחינת שלא כסדר, הינו מלכות וכו'. וכשזאת הבחינת חוה היא מקשרת להאדם הינו להקדוש־ברוך־הוא, אזי הולך לו כסדר, כי 'באתר דאית דכר נוקבא לא אדכר תמן' (במקום שיש זכר - הנקבה אינה נזכרת שם) (זהר בא לט:). נ מצא, כי בחינת חוה שלא כסדר נתבטלים על־ידי האדם כסדר.

ובחינת כסדר נקרא יו"ד, שמלכות הנקרא דל"ת - לית לה מגרמה כלום (זהר וישב קפב:), והקדוש־ברוך־הוא ממשיך לה חיות החכמה הנקרא יו"ד (תקוני זהר ה.), וזה 'יוד ואו דלת' וכו', וזה "כפיך", 'יוד' גימטריא 'כף' וכו'. וכשרואה אדם שהולך לו שלא כסדר - ידע שיש לו גדלות, הינו 'אנא אמלך' וכו' וכו', יעשה תשובה וכו'. והדרך תשובה שעשה משה הוא כך - שמשה קשר את עצמו אפלו עם הפחות שבפחותים, כי יש בחינת אלקות אפלו בדיוטא התחתונה, לקים (תהלים קג, יט): "ומלכותו בכל משלה" וכו', עין שם כל ז ה היטב: