# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1699/62/5/

וזה בחינת שהעת שהתבואה נגמרת נקראת 'אביב', כמו שכתוב (דברים טז, א): "שמור את חדש האביב" וכו'. אביב זה בחינת אלף בית כסדר, כמובא (זהר תצוה קפו.). כי בתשרי זורעין, תשרי הוא בחינת תשר"ק, ואז הוא עדין קדם התקון של השדה ואז הוא עדין בבחינת שלא כסדר. ואחר־כך כל העבודות והתקונין שעושין בשדה ויורדין עליה גשמים כל ימות הגשמים, ועל־ידי־זה נתתקן בחינת שלא כסדר ומקבל חיות, דהינו שפע הגשמים מבחינת כסדר. ואז בשעת גמר התבואה נתתקן הכל וחוזר הכל כסדר, ועל־כן אז הוא בחינת אביב כסדר, כנ"ל.

כי יש כמה מצות הנהוגות בקרקע מעת החרישה והזריעה, עד שנגמר ונעשה פת, כמו שכתוב בטור ארח חיים סימן קסז, ועל־ידי אלו המצות מתקנין חטא אדם הראשון, שעקר הפגם היה בבחינת האדמה שהיא בחינת מלכות כנ"ל, בחינת "ארורה האדמה" וכו', ועל־כן הם יו"ד מצות כדי להמשיך החיות מבחינת כסדר שהיא בחינת יו"ד לבחינת מלכות, שהיא בחינת השדה, כדי שיחזר הכל כסדר. וזה בחינת (תהלים סז, ז): "ארץ נתנה יבולה יברכנו אלקים אלקינו", כי בעת שנתבשלה התבואה בחינת אביב כסדר, אז נתבטלה הקללה של האדמה שנמשכה מבחינת 'שלא כסדר' כנ"ל, ואז נמשך ברכה, בחינת "יברכנו אלקים" וכו'.

וזה בחינת עשר תבות שיש בברכת המוציא, כנגד יו"ד מצות הנוהגות בתבואה מעת החרישה וכו' כנ"ל, כמבאר שם בטור ושלחן ערוך, וכן מונה שם כמה פסוקים המדברים מפרנסה שיש בהם יו"ד תבות, כי עקר תקון הפת היוצא מהקרקע על־ידי בחינת יו"ד הנ"ל, שהוא בחינת כסדר, כנ"ל.

וזה שצריכין להטעים ה' דה'מוציא (זהר עקב ערב.). כי המלכות היא בחינת דל"ת כנ"ל, וכשממשיכין לה חיות מהיו"ד, אזי נעשית מהד' ה', כמו שאיתא בזהר הקדוש (זהר־חדש, מדרש הנעלם א:): 'ה' דל"ת הות' וכו' (כשממשיכים לד' את האות י' היא נהיית ה'), וזה עקר התקון של התבואה והפת היוצא מהשדה כנ"ל, על־ידי שמקבלין חיות מבחינת כסדר שהוא בחינת יו"ד. ואזי הפת והתבואה היוצא מהשדה שהיא בחינת מלכות שלא כסדר, בחינת דל"ת, בחינת דלה ועניה שנתקללה על־ידי חטא אדם הראשון וכו' כנ"ל, ועכשו חוזר ונמשך חיות מבחינת יו"ד כסדר, ואזי נעשה מהד' ה', וזה בחינת ה' דהמוציא, ואזי נעשה הכל כסדר, ונמשך עשירות ושפע וברכה גדולה, בבחינת (מלאכי ג, י): "והריקתי לכם ברכה עד בלי ד"י":