# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1699/62/6/

וזה בחינת תרומה ומעשר שנותנין לכהן, ומתנות עניים שנותנין הכל מן התבואה - הכל בשביל תקון הנ"ל, כדי שימשך החיות מבחינת כסדר שהוא בחינת מ"ה בחינת יוד לבחינת שלא כסדר וכו', כנ"ל. וזה בחינת תרומה לכהן, - 'תרומה' דיקא, בחינת מ"ה, כי על־ידי התרומה לכהן - מרימין התבואה לבחינת מ"ה, ומקבלין משם חיות כנ"ל, ועל־כן תרומה גדולה אין לה שעור, כי בחינת מ"ה אין שם בחינת שעור, כי הוא בחינת מ"ה. אבל חכמים נתנו בה שעור (יורה־דעה, סימן שכב, סעיף א), 'חכמים' דיקא, כי החכמים הם בחינת תורה שבעל פה, בחינת 'מלכות פה, ותורה שבעל פה קרינן לה' (תקוני־זהר יז.), וכשנמשך החיות מבחינת מ"ה כסדר לבחינת מלכות שלא כסדר - נעשה בה בחינת שעור, בבחינת (מנחות מג:): 'אל תקרי מה אלא מאה', כידוע (זהר קרח קעט.), וכמובא במקום אחר (סימן ד). ועל־כן חכמים, שהם בחינת תורה שבעל פה, בחינת מלכות, הם דיקא נתנו שעור לתרומה שהיא בחינת מ"ה כנ"ל, כי בחינת מ"ה אין שיך שם שעור, כי אם על־ידי בחינת חכמים תורה שבעל פה וכנ"ל.

והשעור הוא תרי ממאה, ואיתא (זהר קרח קעט.) כי תרי ממאה הם בחינת תפארת ומלכות, שהם בחינת אדם וחוה, כידוע (תקוני זהר תקון מז, פג:), שהם בחינת תרי ממאה אדנים - שנעשין ונמשכין מבחינת מ"ה למאה, בבחינת 'אל תקרי מה אלא מאה' כנ"ל, וזהו שעור תרומה תרי ממאה, כדי ליחד ולקשר ולהעלות בחינת שלא כסדר וכסדר אדם וחוה וכו' כנ"ל, שהם בחינת תרי ממאה, כי על ידם נעשה בחינת מאה מבחינת מ"ה, על־ידי שנמשך החיות מאדם לחוה מבחינת מ"ה לבחינת מלכות, ואז נעשה ממה - מאה, כידוע, כי מ"ה הוא בחינת יוד כנ"ל, וכשנמשך החיות לבחינת מלכות כנ"ל, אזי נעשית גם כן בבחינת יוד, כי ואו דל"ת, שהוא בחינת המשכת החיות לבחינת מלכות, הוא גם כן בחינת יוד תתאה, כידוע, בחינת יוד בגימטריא כף המובא במאמר הנ"ל, בחינת "עשרה עשרה הכף" כידוע (תקוני זהר ו.), ויוד פעמים יוד - הוא מאה: