# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1993/62/1/

על־פי המאמר המתחיל 'ויהי נא פי שנים ברוחך אלי' וכו' (סימן סו), עין שם המאמר היטב. והכלל בקצור, כי יש רוח לעלא רוח לתתא, ובשעת ההסתלקות נתאחדים ונתחברים יחד ועל־ידי־זה נסתלק, ועל־ידי־זה בעצמו נמשך בחינת פי שנים לתלמידיו וכו', עין שם. ושתי הרוחות הללו הם בחינת כח ופעל, יד ימין ויד שמאל, יוד של שם העצם ויוד של שם הכנוי, שבתחלה הם נקשרין יחד הכח והפעל וכו', כי סוף מעשה במחשבה תחלה. וזה בחינת קדם הבריאה, אך אחר־כך נפתחין בבחינת "פותח את ידך" וכו', עין שם כל זה היטב.

ולהוציא מכח אל הפעל העקר הוא על־ידי אמת, ועקר האמת הוא כשאין נצרך לבריות, כי הצריך לבריות פניו משתנין וכו', דהינו שאין האמת בשלמות וכו', עין שם. וכל המצות והעברות תלויים בזה בבחינת התפתחות הידים אלו וכו':