# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1993/63/5/

וזה דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי, כי מתנת שכיב מרע שיש לה קיום - זה נמשך מבחינת הדעת, שצריכין להאיר ביותר סמוך למיתתו כשהוא שכיב מרע כנ"ל. והדעת הוא התורה, שהוא עקר הדעת שעל ידה יודעין את השם־יתברך, וזה דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי - 'כתובין ומסורין' זה בחינת התורה הקדושה שהיא כתובה ומסורה בידינו, וכל אחד כפי חלקו בתורה - כן צריך להשאיר חלק דעתו ותורתו לבנים ותלמידים שיתקים לעולם, ומשם נמשך מתנת שכיב מרע שיש לה קיום כירשה וכנ"ל, ועל־כן דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי, כנ"ל:

הלכה ד' בהלכות מתנה הלכה ד' (אות טו):

והלכה ה' בהלכות מתנה הלכה ה' (אות כג):