# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/63/14/

וזה בחינת שלשה דברים שנתקשה בהם משה, שהם: מעשה מנורה ושקלים וקדוש החדש, כמובא בזהר (תרומה קנז:), וסימנם מ'ש'ה: מ'נורה, ש'קלים, ה'חדש, עין שם. כי כל שלש מצות אלו הם בחינת הכנעת מאורי־אש והתגברות מאורי־אור, שזה עקר כלליות הקדשה, כי מעשה מנורה הוא להדליק נר תמיד בבית־המקדש, ועקר הדלקת הנרות בבית־המקדש הוא בשביל להמתיק ולהכניע ולבטל בחינת מאורי־אש, ולהעלות ולהגביר מאורי־אור המאירין בבית־המקדש, כי 'אין הדין נמתק אלא בשרשו', כי באמת הכל אחד, ולמעלה בשרשו גם המאורי אש מקבלין חיות מן המאורי־אור שהם בחינת ארבע אותיות השם ברוך־הוא. ועל־כן אנו מברכין במוצאי שבת "בורא מאורי אש", כי השם־יתברך ברא הכל ברצונו יתברך.

וזה שאיתא בזהר הקדוש (ויקהל רטז.), ארבעה גונין יש באשא (ארבעה צבעים יש באש), שהם בחינת תלת גונין דעינא (שלשת צבעי העין) ובת עין, עין שם. כי באמת בהשרש הכל אחד, אך למטה נפרדים המאורי־אש מן המאורי־אור, כי שם בבחינת מאורי־אש נאחזים החיצונים, שמשם כל התאות הבאים מארבעה יסודות גשמיים.

ועל־כן שם בבחינת מאורי־אש - שם הוא סוד ההבדלה שמבדילין על האור במוצאי שבת, כי כשנסתלק השבת, שהוא בחינת מאורי־אור שמכניע מאורי־אש, בבחינת (שמות לה, ג): "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת", כמבאר שם בהתורה הנ"ל. ואז במוצאי שבת שאז מתחילין להתעורר בחינת מאורי אש שבהם אחיזת החיצונים כנ"ל, כי הם בחינת "עץ הדעת טוב ורע", על־כן אנו מבדילין עליהם אז, ומברכין על האור "בורא מאורי האש". ובזה אנו מבדילין ומעלין הטוב מן הרע, על־ידי שאנו מגלין שהשם־יתברך ברא הכל, כי שם בבחינת מאורי אש שם הוא סוד ההבדלה, כידוע. וזה בחינת נרות המנורה שבבית־המקדש, כי כל הדלקת הנרות דקדשה הם להמתיק בחינת מאורי־אש בשרשן, להכניע הרע שנאחז בהן עד שיהיו נכללין המאורי־אש בשרשן בבחינת מאורי־אור.

וזהו בעצמו בחינת קדוש החדש שהוא להכלל מדת לילה ביום - למלאות פגימת הלבנה שיהיה אור הלבנה כאור החמה, כנ"ל, כי הלבנה שליטתה בלילה בעת אחיזת מאורי־האש, על־כן היא פגומה לפעמים וצריכין לבררה ולהעלותה מאחיזת הרע שבמאורי־האש עד שיהיו נכללין מאורי־אש במאורי־אור, שזהו בחינת אור הלבנה כאור החמה, כנ"ל. וזהו בחינת שקלים, שהם בשביל נדבת המשכן, שהוא בחינת הבית־המקדש, שהוא בחינת מאורי־אור, וכנ"ל.

נמצא, שכל אלו השלש מצות הם בשביל להגביר בחינת המאורי־אור על המאורי־אש, ועל־כן נתקשה בהן משה הרבה, כי שם סוד ההבדלה וקשה לעמד עליהן מאד, כי מאורי־אור הם בחינת הצדיקים אמתיים שכל קדשת ישראל תלוי בהן. ומאורי־אש הם בחינת המנהיגים והמפרסמים־של־שקר, ואי אפשר להבדיל ולהפריש ביניהן ולעמד על האמת, כי גם המאורי־אש, בחינת המפרסמים־של־שקר, בודאי יש בהם איזה בחינה של אמת, שהוא בחינת מאורי־אור, כי 'כל שקר שאין בו אמת בתחלתו אינו מתקים' כלל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י במדבר יג, כז). אבל כל בחינת אמת שיש בהן - הכל נמשך מבחינת מאורי־אור שהם צדיקי־אמת. והיו צריכין שיהיו נכנעין אלו המפרסמים־של־שקר תחת הצדיקי־אמת ולהתבטל אליהם, ואז היו נכללין מאורי־אש במאורי־אור והיה נתתקן הכל, אבל הם רוצים להשתרר ולמלך ונוטלין גדלה לעצמן, ורוצים להעלים ולהסתיר בחינת מאורי־אור שהם בחינת הצדיקי־אמת. ואי אפשר לברר האמת, כי השקר חופה על האמת וכל אחד אומר שאצלו האמת.

ועל־כן גם משה נתקשה באלו השלש מצות הנ"ל, שהם בבחינת הכנעת מאורי אש, כי חרבן בית־המקדש ואריכת הגלות, וכל הצרות של ישראל - הכל תלוי בזה, על־ידי שבכל דור ודור מתנשאין בחינת מאורי־אש שהם בחינת מפרסמים־של־שקר, שהם הרע לעמת הטוב והם חולקים על הצדיקי־אמת ורוצים להעלימן. וזה עקר חבלו של משיח שהוא קטגוריא בין התלמידי חכמים (כתבות קיב:). ובפרט בדורות הללו שהאמת נעדרת - שנעשה עדרים עדרים של אמת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צז.) ונתערבב העולם מאד. עד שאפלו בין הצדיקי־אמת יש מחלקת גדול, וכל אחד חולק על חברו ואינו מאמין שגם חברו רוצה דרך אמת ואפשר יותר ממנו, רק הוא סובר כאלו, חס ושלום, השאר נוטין מן האמת, ואין האמת אלא אצלו וכיוצא בזה בלבולים רבים בלי שעור. וכל מה שאומרים אנשי אמת - מהפך השקר לעצמו ואומר שאצלו האמת, ואי אפשר לבאר זה, כי כל מה שנאמר בענין זה - יאמר החולק גם כן, רק כל חד כפום מה דמשער בלביה יוכל להבין בכל עת ובכל דור היכן האמת לאמתו שרוי: