# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/64/10/

והכלל, שצריכין לידע ולהאמין שחסדו וטובו יתברך הוא בלי שעור, כמו שכתוב (איכה ג, כב): "חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו", וכתיב (ישעיה נד, י): "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש", וכל התקוה לעולם הבא שאנו מצפין לקבל ממנו יתברך, הכל הוא רק מתנת חנם, רק שהוא ברחמיו רוצה שנכין עצמנו לקבל מתנתו הטובה, על־כן בכל עת ושעה ורגע יש בידינו להתחיל מעתה להכין עצמנו לקבל טובו וחסדו, והעקר על־ידי הרצון, כמו שאמר אדוננו מורנו ורבנו ז"ל שעקר הוא הרצון וכו', וזה יש בידינו תמיד. כי חסדו גדול כל־כך, עד שגם ההכנות בעצמם הוא נותן לנו במתנת חנם, כאשר אנו רואין בחוש, שהוא עוזר לנו בכל יום להניח טלית ותפלין ולקרות קריאת שמע פעמים בכל יום, מה שאין אנו ראוים לזה כלל, כאשר יודע כל אחד בנפשו, וכן בשארי מצות,

על־כן ראוי לנו בכל עת להודות לו ולברכו על כל החסד אשר עושה עמנו ואשר עתיד לעשות עמנו, ולבטח בחסדו ולצפות לישועתו ולשמח נפשנו מאד בכל זה, ועל־ידי־זה נזכה להתגבר בכל פעם על גדל ההתפשטות שמתפשטין נגדנו בכל עת, עד שנזכה להתקרב אליו יתברך על־ידי גדל חסדיו ורחמיו המרבים והגדולים שאינם תמים ואינם כלים לעולם, אמן ואמן:

שיך לעיל