# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/64/7/

וזה בחינת שבת, שהיא מתנה טובה שהיתה בבית גנזיו - שהשם־יתברך מודיע לנו קדם שנתנה לנו, כדי שנתגבר להכין את עצמנו לקבל את המתנה טובה ויקרה הזאת. כי שבת צריך הכנה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קיז:), כמו שכתוב (שמות טז, ה): "והיה ביום הששי והכינו" וכו'. ועל־כן גם עתה שכבר נתן לנו השם־יתברך ברחמיו את השבת, אנו צריכין בכל ימות השבוע להכין את עצמנו לקבל מתנה טובה הזאת ושבת שמה, וזהו בחינת (שמות כ, ז): "זכור את יום השבת לקדשו" - 'זכרהו מאחד בשבת', שאם נזדמנה לך מנה יפה - תהא מזמינו לשבת, הינו בחינת הכנה בכל ששת ימי החל לקבל את המתנה טובה שהיא שבת. וזהו בחינת כלל כל העבודה של האדם בזה העולם שנקרא ערב שבת, והעולם הבא נקרא שבת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (עבודה־זרה ג.): 'מי שטרח בערב־שבת יאכל בשבת' וכו'.

כי באמת אי אפשר לעבד את השם־יתברך, כמו שכתוב (איוב מא, ג): "מי הקדימני ואשלם" - 'כלום עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית' וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא־רבה כז, ב), וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל בהשיחה הנדפסת בספורי מעשיות (שיחות הר"ן, סימן נא), עין שם. וכל העבודה של תורה ומצות שצוה אותנו לעשות בזה העולם - הם רק הכנות שצריכין אנו להכין את עצמנו לקבל מתנת ידו הטובה שהוא יתברך רוצה לתן לנו ברחמיו לעתיד.

כי באמת כל התורה ומצות קלים ונעימים לעשותם, כמו שכתוב (משלי ג, יז): "דרכיה דרכי נעם" וכו', ומן הדין אין ראוי לקבל עליהם שכר, וכל השכר־טוב שיתן - הוא רק מתנת חנם, כמו שכתוב (תהלים סב, יג): "ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו", וכל המצות הם רק בחינת הכנות לקבל על ידם מתנת חנם ממנו יתברך - שהוא השכר של אותה המצוה, כגון למשל, על־ידי שאנו לובשין ציצית, על־ידי־זה אנו מכינים עצמנו להתעטף באור הציצית ולזכות לחלוקא דרבנן וכו', וכן על־ידי מצות תפלין - אנו מכינים עצמנו להתעטר בכתרי דמלכא שהם אורות התפלין בשרשם. כי בודאי על־פי דין אין מגיע להאדם שכר נפלא ונורא כזה בשביל ציצית ותפלין שהם קלים ונעימים לעשותם, וכל השכר שיקבל עבורם הוא רק מתנת חנם, רק שהשם־יתברך ברחמיו חמל עלינו וצוה עלינו לעשות בזה העולם אלו המצות הקדושות, כדי שיהיה לנו כלים וכח לקבל מתנת חנם שלו, וכן בשארי המצות, וכן כל המצות לא־תעשה הזהיר אותנו שלא לעשות כדי שלא נבוא מלכלכים, חס ושלום, להלולא דמלכא, והוא כמו מלך שמזהיר ומודיע מקדם לאוהביו שרוצה לתן להם מתנות יקרות וסגלות נוראות ונשגבות לכל אחד ואחד בזמן פלוני, ומאהבתו וחמלתו הוא מודיעם תחלה כדי שיכינו עצמם לזה, כדי שלא יבואו מלכלכים, חס ושלום, בטיט וצואה לסעדת המלך שיהיה שם המלך וסיעתו, כי בודאי אי אפשר להם לקבל מתנותיו הקדושות כשהם מלכלכים חס ושלום.

גם צריכים להכין לעצמם מלבושים נאים ויקרים, וכמה מיני ריחות טובות נרד וכרכם קנה וקנמון וכו', וכמה מיני קשוטים יפים ונאים שיהיו ראויים לכנס בהם בהיכל המלך בין גדוליו ושריו ועבדיו הקדושים והטהורים, ואז יוכלו לקבל מתנת ידו הטובה, ובחמלתו הגדולה הכין להם מקדם כל הדברים והחפצים שצריכים לעשות, ולתקן מהם מלבושים וכתרים כאלו - שיהיו ראויים לכנס בהם בהיכלא דמלכא, וכל מיני בשמים וריחות טובות שיתבשמו בהם מקדם. וצוה להם והזהיר להם שבכל הזמן שנתן להם מקדם להכין עצמן לסעדה, שבכל הזמן הזה יעסקו לעשות ולתקן אלו המלבושים היקרים וכל אלו הכתרים הקדושים, ושלח להם שלוחיו הנאמנים ללמדם ולהודיעם איך לעשותם, ולתקנם בפרטי פרטיות כדי שיבואו לשם בלבושים וכתרים ותקונים הנהוגים שם, כדי שלא יתבישו בין כל הקרואים לשם.

וביותר ויותר צוה להם והודיעם על־ידי שלוחיו ממה להתרחק. והזהירם מאד מאד שלא יטמאו ולא ילכלכו עצמן, חס ושלום בכל הדברים המתעבים שם, ומרב חמלתו הודיעם גם כן על־ידי נאמניו במה ירחצו ויטהרו עצמן מלכלוכים אלו אם יכשלו לפעמים, ולא יהיו נזהרין מהם, חס ושלום. ותקן להם כמה וכמה מעינות קדושות וכמה עצות ותקונים לרחץ ולנקות עצמו מכל זה, עד שאפלו מי שהוא מלכלך מאד, ומטבל בשחת ומטבע ביון מצולה ומלבש בבגדים צואים, חס ושלום, גם הוא יכול לנקות עצמו ולרחץ ולטהר עצמו באלו המעינות הנובעים שמן אפרסמון וכל מיני ריחות נפלאים, שיש להם כח להפך כל מיני ריחות רעים לריחות טובים ויקרים. והודיעם, שבכל הזמן שנתן להם יש בידם לקח מכל החפצים והבשמים אשר הכין להם ולהתלבש ולהתקשט בהם כמו שירצו, ולטבל ולטהר עצמם בכל המעינות הקדושות האלה שמטהרין ומנקין אותם מכל הלכלוכים, כדי שיוכלו לבוא נקיים וטהורים להיכל המלך מקטרים מר ולבונה, מלבשים בלבושים קדושים ונקיים הנהוגים שם, מכתרים בכתרי דמלכא. ואז יוכלו לקבל כל האוצרות מתנת חנם אשר הכין להם המלך אשר "עין לא ראתה" וכו', אשרי הזוכה להם. והנמשל מובן ממילא.

נמצא, שכל המצות ומעשים טובים - הכל מאתו יתברך, ממה שהכין לנו ברחמיו המרבים, וכמו שכתוב (דברי־הימים־א כט, יד): כי "ממך הכל ומידך נתנו לך". וכתיב (איוב מא, ג): "מי הקדימני ואשלם", ואין ראוי לקבל עליהם שכר. רק שברחמיו רצה לזכות אותנו לתן לנו אוצרי מתנת חנם כאלה, לפיכך הרבה לנו תורה ומצות, שהם כלם תקונים והכנות לקבל על ידם רב טוב הצפון, שהם אוצרי מתנת חנם, שרוצה לתן לנו בחסדו וברחמיו, וכנ"ל.

ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (אבות א, ג): אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא וכו', הינו כי בודאי נקבל רב טוב אשר "עין לא ראתה" על־ידי מעשינו הטובים, רק שאנו צריכים לידע האמת, שכפי שורת הדין אין מגיע לנו פרס, מאחר שהכל מאתו וכנ"ל, רק שכל עבודתנו הוא שלא על מנת לקבל פרס, רק שעל־ידי עבודתנו ומעשינו הטובים - יהיה לנו הכנה לקבל חסדו הגדול שהם אוצרי מתנת חנם, שיתן לנו לכל אחד ואחד כפי מה שהכין את עצמו בזה העולם לסעודתא דמלכא וגדוליו ומידעיו, כמו שכתוב (יואל ג, ה): "ולשרידים אשר ה' קרא" וכו'. וכמו שפרש רש"י שם. וזהו, העולם הזה דומה לפרוזדור והעולם הבא לטרקלין, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, הינו כנ"ל, שכל העבודה שבזה העולם הוא רק בבחינת הכנות כדי לכנס בהיכל המלך, בחינת התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, וכנ"ל: