# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/10/

ועל־פי זה יתבאר בעזרתו יתברך דברי המדרש הנ"ל, כי השם־יתברך אומר להשטן להביא עדים, והוא רוצה להביא החמה ולבנה, שהם בחינת תורה ותפלה, בחינת נעשה ונשמע, שהם בחינת שני העדיים הנ"ל, שהם עקר העדים, ורוצה להביאם, להראות שישראל פגמו בהם והוא מביא את החמה, בחינת תורה, והיא מכרחת להעיד על הפגמים שפגמו במעשיהם נגד התורה ואומר לו השם־יתברך: "על־פי שנים עדים" וכו', והולך להביא הלבנה בחינת נסתר, בחינת תפלה, והיא מתכסית מאד עד שאינו יכול למצאה. כי הנשמע, שהוא בחינת תפלה, בחינת רצון ובטול אל האין־סוף של איש הישראלי, זה אינו יכול להשטין ולמצא ולהשיג כלל, כי רב בני־ישראל רצונם וכסופם חזק ואמיץ מאד מאד להשם־יתברך, בפרט באלו הימים אלול ועשרת ימי תשובה, בפרט בראש־השנה ויום־הכפורים שאז כל ישראל לבם נשבר בקרבם ומתקבצים בבית הכנסיות ובבית מדרשות ומרבין בתפלות, ורצונם וכסופם חזק עד אין־סוף להשם־יתברך, עד שעל־ידי רצונם החזק עולים עד אין־סוף בכח הצדיקי אמת שהשיגו תורת ה' ותפלת ה', ועל־כן אינו יכול למצא כלל את הלבנה בחינת תפלה, כי היא מתכסית מאד, כי הוא בחינת נסתר, בחינת נשמע שעולה עד אין־סוף.

וזהו בעצמו בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש (דברים־רבה ג, י) ומובא בדברינו, שכתר הנעשה אבדו ישראל וכתר הנשמע נשאר להם, כמו שמבאר על פסוק (דברים ד, א): "ועתה ישראל שמע אל" וכו', הינו כנ"ל, כי כתר הנעשה אבדנו בעונותינו, כי אין אנו יכולין לקים שום מצוה בשלמות, כי אף־על־פי שאנו מקימין המצות גם בגלות, אבל אין אנו יכולין לקים שום מצוה בשלמות הראוי, כי כמה מצות אי אפשר לקים כלל בגלות כמו קרבנות וכו', ואפלו המצות שמקימין אינם בשלמות הראוי וצריכין יגיעה גדולה לקים איזה מצוה כראוי. אבל כתר הנשמע, שהוא בחינת תפלה שעקרה בחינת רצון ובטול וכו' הנ"ל - זה אי אפשר לקח מישראל בשום אפן, כי איך שהוא אף־על־פי־כן רצוננו וכספנו חזק ותקיף מאד מאד לשוב להשם־יתברך בכל עת וכמו שכתוב (שיר השירים ח, ד): מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ, ועין במקום אחר מזה (בהלכות ערב הלכה ג), וכמו שכתוב כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" וכו'. שכל זה נאמר על רשפי שלהבת תבערת הלב להשם־יתברך בעמקות פנימיות רצונו, שאפלו הקטן שבקטנים במדרגה התחתונה מאד בוער לבו להשם־יתברך עד אין־סוף, ועל־כן כתר הנשמע לא אבדו ישראל.

ועל־כן על־ידי בחינת הנשמע בחינת רצון, בחינת תפלה וכו', אנו משלימין כל המצות, כמו שאנו אומרים קדם כל מצוה: יהי רצון מלפניך כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה וכו', הינו כנ"ל, כי עקר קיומנו על־ידי הרצון שהוא בחינת נשמע וכו', שעולה עד אין־סוף, כי גם במדרגה התחתונה מאד יכולין לכסף עד אין־סוף, אחר שכבר גלו לנו הצדיקי אמת השגות כאלה, שיש תפלת ה' שהוא בחינת סתרי נסתרות בחינת חסד וצדקה הנעלם ונסתר מאד.

על־כן אין השטן יכול למצא את הלבנה כלל, ואז הקדוש־ברוך־הוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים על־ידי תקיעת שופר, כי כל המדרש הנ"ל נדרש על פסוק תקעו וכו', כי עקר קול שופר שהוא בחינת עזות דקדשה נמשך מהשמחה, שעקרה נמשכת על־ידי בחינת נשמע, בחינת תפלה, בחינת רצון ובטול וכו' הנ"ל, כמו שמבאר שם. ועל־ידי־זה נמשכין חסדים נפלאים חדשים בכל ראש־השנה, חסדים שלא נתגלו מעולם שעל־ידי־זה נמתקין כל הדינים, כי נתגלה הצדקה שנעלם בהמשפט שזה עקר בחינת התקון על־ידי כתר הנשמע וכו' וכנ"ל, ועל־כן על־ידי־זה הקדוש־ברוך־הוא עומד מכסא דין וכו':