# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/13/

הינו כי בעת שנפש מישראל יורדת ונקטנת, שזהו בחינת ירידה הנ"ל שקדם העליה, ואז היא נקטנת בעיני עצמה מאד מאד, אבל כל זה מגו רחימא סגי לגבי רחימא דילה שהוא השם־יתברך, כי מחמת שבשרשה היא בוערת להשם־יתברך ברשפי שלהבת האהבה, על־ידי־זה היא חפצה רק לעשות רצון קונה בשלמות, אבל השאור שבעסה מתגבר מאד כנגדה עד שנקטנת ואז אזעירת גרמה בזעירו סגי עד שלא נשאר ממנה שום אות רק בחינת נקדה שחרה, בחינת נקדה דאות י'.

כי מכל המעשים טובים נעשים אותיות, שהם עקר הפאר והיפי של נפש הישראלי שנקראת 'דבר', כמובן במאמר הנ"ל שנאמר על פסוק (תהלים קג, כ): "עשי דברו" - שקורא כנסת ישראל שכלולה מכל הנפשות בשם 'דבר', כי עקר בנינה ותקפה ותפארתה של נפש הישראלי הוא על־ידי הדבור, בבחינת (בראשית ב, ז): "ויהי אדם לנפש חיה", ותרגומו: 'לרוח ממללא'. אבל בעת ירידתה נקטנת מאד עד שלא נשאר ממנה שום אות כי אם בחינת נקדה חדא דאת י', שהוא בחינת נקדת האמונה, שהוא בחינת קוצא דאת ד', שהיא בחינת יו"ד, שזה החלוק שבין דלת לריש, שזהו בחינת (שמות לד, יד): "לא תשתחוה לאל אחר", וכמובא (תקוני זהר, תקון כא, נח.).

ואיהי אמרת "אל תראוני שאני שחרחרת" וכו', ואתכסיאת מכל חילין ומשרין דיליה - כי כל נפש מישראל יש לה כמה חילות ומשרין קדושין התלויים בה, כידוע. וגם כמה נפשות תלויים בה, כי חיב כל אדם לומר 'בשבילי נברא העולם' (סנהדרין לז.), ואם כן, צריך כל אחד לדבר עם כמה בני אדם ביראת שמים, וכמו שכתוב במקום אחר (סימן ה), אבל מעצם קטנותה היא מתכסית מכל חילין ומשרין דילה ואומרת: "אל תראוני שאני שחרחרת" וכו', ולית אתר לאעלא לכון תחות גדפאי וכו' דאנא נקדה חדא זעירא - כי אני בקטנות עצום מאד ודי מה שאני חי בירידה וקטנות כזה.

מה עבדי אנון גברי תקיפי חילא וכו'? וכדין מגו קלין ושאגין דאנון גברי תקיפא חילא נפיק דודה מגו היכלה בכמה מתנן ובריחין ובבוסמין וכו' עד ועל דא כתיב "גברי כח עשי דברו", דבתקפא וגבורתא דילהון גרמין דא וכו' - הינו שעקר תקון נפש הישראלי הנ"ל הוא על־ידי "גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו" - שהם הצדיקים גברי כח שזכו לבחינת נעשה ונשמע הנ"ל, שעל־ידיהם מחזקין ומאמצין נפש הישראלי אפלו בתכלית הירידה והקטנות, כי גורמין שהשם־יתברך מרחם עליו ומאיר בדעתו התנוצצות אלקותו, שזהו בחינת דנפיק דודה מגו היכליה וכו' בכמה מתנן וכו' ובריחין ובוסמין, שמאיר בה ומזכיר אותה כמה וכמה טובות וחסדים שעשה עמה, ומחיה אותה בכמה וכמה חדושי תורה המחיין ומשיבין את הנפש, שהם בחינת ריחין ובוסמין טבין וכו' עד דאתערית זעיר זעיר מגו ריחין ובוסמין וכו'.

ועל דא כתיב "גברי כח עשי דברו" - כי העקר הוא מה שעושין ובונין את הדבור ממש, שהוא עקר בחינת הנפש כנ"ל, הינו מה שחוזרת הנפש ומתחלת לדבר דבורים קדושים, הן לפני השם־יתברך שחוזרת ומתחזקת ומתאמצת לפרש שיחתה לפני השם־יתברך, הן מה שחוזרת לדבר עם חברים ביראת שמים עד וכו' והכל בכח "גברי כח עשי דברו" הנ"ל, שהם בחינת הצדיקים שזכו לנעשה ונשמע הנ"ל, שעל־ידי־זה כל תקותנו לנצח וכנ"ל, והבן היטב היטב להתחזק על־ידי־זה בכל מה שיעבר עליך כל ימי חייך: