# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/15/

גם כי ההתחזקות בשעת ירידה הוא על־ידי שמאמינים בעצם נפלאות חסדיו עד אין־סוף שהוא בחינת תפלת ה' וכנ"ל, ומאחר שאתם מקטרגים על בריאת האדם וכן על נתינת התורה לישראל כי שניהם בחינה אחת, כידוע. והכל מחמת שאינכם מאמינים בנפלאות נסתרות השם־יתברך שיש אצלו חסדים נעלמים מאד, שעל־ידי־זה יכול להעלות מכל הירידות שבעולם להפכם לעליות גדולות, על־כן בודאי אינכם ראויים לקבל התורה ולעלות מדרגא לדרגא, כי עקר העליה על־ידי התחזקות האמונה בעצם נפלאות חסדיו וכו' וכנ"ל:

כי רק בשביל זה נברא האדם, וירד לעולם הגשמי הזה המלא קלפות והסתות וכו' כדי שיוכל להוציא החסדים הנעלמים מאד מאד מההעלם אל הגלוי שזה עקר גדלת הבורא יתברך, כי עקר גדלתו הוא החסד שנקרא גדלה וכל מה שמוציאין חסדו מההעלם אל הגלוי נתגלה גדלתו יתברך יותר, וזה עקר בחינת ירידה תכלית העליה, כי על־ידי הירידה ואף־על־פי־כן מחזק עצמו על־ידי האמונה בעצם חסדיו יתברך עד אין קץ ותכלית, על־ידי זה מגלה חסדיו ומוציא החסד הנעלם בחינת נסתר הנ"ל מההעלם אל הגלוי, שזה עקר גדלתו יתברך שבשביל זה ברא העולם כדי לגלות רחמיו וחסדיו וכו'. וזה עקר עליתו שהוא מה שהשיג בחינת נשמע, בחינת תפלה, בחינת נסתר הגבה יותר שכל בחינות אלו הם בחינת חסדים הגבהים ביותר שהיו נסתרים מאד וכנ"ל, וזוכה להשיגם על־ידי שהתחזק בעצם הירידה להשתוקק להשם־יתברך ולהתפלל ולהתחנן אליו יתברך על־ידי גדל העזות דקדשה שהכניסו בו הצדיקים גברי כח הנ"ל, להאמין בחסדיו העצומים שאינם כלים לעולם, וכנ"ל.

ובשביל זה 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמד' (ברכות לד:), כי הבעלי־תשובה מגלין ומפרסמין ביותר חסדו וטובו, על־ידי שהתחזקו לבטח בחסדו בעצם ירידות כאלה שעברו עליהם, שזה עקר גדלתו יתברך, וכנ"ל: