# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/21/

וזהו בחינת מה שהולכין על קברי צדיקים בערב ראש־השנה, כי הצדיק, כל תשוקתו תמיד לעלות מדרגא לדרגא, וזה עבודתו כל ימי חייו. ואפלו כשעולה למקום שעולה - אינו מסתפק עצמו בזה כלל, רק חותר ומתגעגע וכו' לעלות יותר ויותר, וכמבאר מזה במקום אחר (בספר חיי מוהר"ן ועין בספר שבחי הר"ן לג, לד).

אבל אי אפשר לעלות מדרגא לדרגא כי אם על־ידי ירידה שקדם העליה כנ"ל, וכל הימים שהצדיק חי בזה העולם, אף־על־פי שהוא צדיק גדול במדרגה עצומה מאד, אף־על־פי־כן יש לו איזה בחינת ירידה לפי בחינתו קדם כל עליה, כי אי אפשר לעלות כי אם על־ידי בחינת ירידה כנ"ל. אבל כשנסתלק מזה העולם ושם בעולם הבא אין שיך ירידה, והצדיק משתוקק אף־על־פי־כן לעלות בכל פעם מדרגא לדרגא, כי אף־על־פי שנסתלק למקום שנסתלק וזוכה לרב טוב אשר עין לא ראתה וכו', אף־על־פי־כן הוא חפץ לעלות יותר ויותר, כי לגדלתו אין חקר, אבל אי אפשר לעלות כי אם על־ידי ירידה כנ"ל ושם אין שיך ירידה כנ"ל.

על־כן כשבא אחד על קברו וצועק על רבוי עונותיו, שהם בחינת ירידות, אזי גורם תענוג גדול להצדיק, כי אזי הצדיק מוריד עצמו למקום ירידתו של זה שבא על קברו להושע שם, כי כבר הבטיחנו שאין שום ירידה בעולם שלא יוכל להושיעו ולהעלותו משם, סוף כל סוף, ואזי נחשב להצדיק כאלו ירד בעצמו. ועל־ידי זה הצדיק עולה עוד לעלא ולעלא וכו' לפי בחינתו, בבחינת ירידה תכלית העליה, כי זוכה לחתר ולמצא עוד חסדים נפלאים ונעלמים מאד מאד, ולגלות אותם מההעלם אל הגלוי, באפן שיוכל להושיע ולהעלות את זה גם מאותה הירידה העצומה שירד עכשו, שאי אפשר להושיעו ולהעלותו כי אם על־ידי חסדים חדשים לגמרי, מאחר שהוסיף לפגם ולחטא עוד כל־כך, אבל הצדיק בעצם כחו ממשיך עתה חסדים חדשים נפלאים, שזה עקר העליה הבאה על־ידי הירידה כנ"ל, שעל־ידי אלו החסדים - מעלהו ומושיעו גם מזאת הירידה.

וזה עקר תענוג ושעשוע הצדיק יותר מכל תענוגי עולם הבא שיש לו, כשהוא עושה טובה נצחית לאיש הישראלי שירד למקום שירד, כי זה עקר עבודתו בחייו ולאחר הסתלקותו שהוא עומד ומשמש במרום, שעקר העבודה והשמוש לעזר לישראל בכלל ובפרט בעת צרתם, שעקר הצרה הגדולה מכל הצרות הוא צרות הנפש, כמו שכתוב בהתורה 'כי מרחמם ינהגם'. כי על־ידי שמושיע לישראל בירידות כאלה על־ידי זה נתגלין חסדים חדשים נפלאים שהם עקר גדלת הבורא יתברך שצריכין לגלות בכל פעם יותר ויותר, כי לגדלתו אין חקר וכנ"ל, שזה עקר תענוג ושעשוע הצדיק כשמשיג יותר גדלת הבורא יתברך שהוא גדלת רחמיו וחסדיו יתברך וכנ"ל, שנתגלין עתה דיקא על־ידי שמקרב ומעלה ומגביה אותו מירידה העצומה הזאת. נמצא שדיקא על־ידי האיש הזה שבא מירידה כזאת על קברו, על ידו דיקא זוכה הצדיק אחר הסתלקותו לבחינת ירידה תכלית העליה וכנ"ל והבן היטב: