# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/24/

ועל־כן נקרא התגלות הנסתר בשם נעשה, כמו שכתוב שם שצריכין לעשות מהנשמע נעשה, מהנסתר נגלה. כי עקר שלמות השגת הנסתר הוא רק כשבא לבחינת נעשה לבחינת עשיה, דהינו כשהצדיק זוכה להשיג הנסתר בשלמות גמור עד שיגלה על־ידי זה עשיות טובות שיביא בני־אדם על־ידי־זה לידי מעשים טובים, כי 'לא המדרש עקר אלא המעשה' (אבות א, יז), ועל־כן אפלו כשהצדיק משיג איזה השגה גבה ונסתרת מאד, אינה נחשבת אצלו כל זמן שאינו מבין על ידה איך להביא את בני אדם לידי מעשים טובים על־ידי־זה, להחזירם בתשובה ולחזקם וכו', כאשר הבננו כל זה ממנו ז"ל.

וזהו בחינת מעלת משה רבנו, עליו השלום, שזכה לקבל את כל מצות התורה, והורה לנו איך לקים את כל המצות, ועל־כן הוא עולה על כל הצדיקים שהיו לפניו, כי אף־על־פי שגם האבות והצדיקים שלפניו השיגו השגות ונסתרות הרבה, אבל עדין לא קבלו את התורה ולא זכו עדין להכניס קיום כל מעשה המצות בעולם, רק קצת מצות הכניסו בזרעם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל. אבל משה זכה לקבל את כל התורה והמצות ומסרה לישראל כי זכה להשיג הנסתר בבחינה הנ"ל להביאו לידי מעשה כנ"ל. ואחריו באים כל הצדיקים ועוסקים בזה להכניס קיום התורה והמצות בעולם. ועל־כן שלמות הצדיק ומעלתו הוא כשזוכה על־ידי השגתו נסתרות להמשיך על־ידי־זה עצות ודרכים ונתיבות ותחבולות וכו' איך להביא ישראל לידי מעשה שזה עקר שלמות הנסתר, כי 'לא המדרש הוא העקר אלא המעשה', ועל־כן נקרא התגלות הנסתר בשם נעשה שממשיכין מנשמע לנעשה, וכנ"ל: