# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/28/

ועל־כן נסמך מקרא זה לענין פרשת סדום, שאמר השם־יתברך (בראשית יח, יז): המכסה אני מאברהם - את אשר אני חפץ לעשות בסדם וכו'? ואברהם היו יהיה וכו' כי ידעתיו וכו', הינו כי השם־יתברך חפץ ומתאוה לתפלתן של צדיקים (יבמות סד.), והיה חפץ מאד שאברהם יתפלל לפניו על סדם, וכמובן במדרש (בראשית־רבה מט, יב), שהביא שם משל, שהשם־יתברך היה מתענג מתפלת אברהם. כי אף־על־פי שאברהם לא פעל בקשתו להציל את סדם מגזרתם, אף־על־פי־כן תפלתו אינה נאבדת, וגם באמת פעל הרבה מאד, כי זכות תפלתו להציל את סדם פעלה, שעל־ידי זה נצול לוט וזרעו, שמהם ישתלשל ויצא התנוצצות דוד־משיח, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל. כי אף־על־פי שכבר נשתלח המלאך להציל, אבל אף־על־פי־כן עדין היו צריכין אתערותא דלתתא להרבות בתפלה ותחנונים - לגמר הישועה להציל את לוט מתוך ההפכה, להוציא ממנו דוד ומשיח.

ועל־כן נסמך לזה פסוק: כי ידעתיו הנ"ל, שמדבר מענין צדקה ומשפט הנ"ל, כי כל כח התפלה לבטל הגזרה הוא רק על־ידי זה שמבקשין מהשם־יתברך, אף־על־פי שרוצה להביא איזה דין וגזרה, חס ושלום, שמגיע כן בודאי על־פי משפטו באמת, אף־על־פי־כן יש אצלו בחינת צדקה בתוך המשפט, שהצדיקים בתפלתם יכולים לעורר, עד שיהיה נמשך צדקה וחסד כזה לתוך המשפט שיושב לדון ולשפט עד שיבטל את הגזרה לגמרי, כי הוא יתברך במשפט עושה צדקה שהוא פלאי פלאותיו הנסתרים מאד שאי אפשר להבין כנ"ל. ועל־כן הזכיר השם־יתברך ענין זה דיקא של צדקה ומשפט קדם שגלה לאברהם גזרת סדם כדי שיתפלל עליהם, כי עקר כח התפלה הוא רק על־ידי־זה, וכנ"ל: