# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/34/

וְזֶה (תְּהִלִּים לב, ו): עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ, כִּי עַל־פִּי כָּל הַנַּ"ל בְּוַדַּאי עִקָּר רֹב תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁיִּנָּצֵל מִכָּל רַע, מִבְּחִינַת 'נְשִׁיכַת עַקְרָב,' שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁטֶף מַיִם רַבִּים שֶׁ לֹּא יַגִּיעוּ אֵלָיו, שֶׁלֹּא יָבוֹא בְּחִינַת הָעַקְרָב וְיִנְשְׁכֶנּוּ פִּתְאֹם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַמְּצִיאוֹת שֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לִמְצֹא, דְּהַיְנוּ לְהַרְוִיחַ פַּרְנָסָה, הֵן מוֹתָרוֹת וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, הֵן הֶכְרֵחִיּוּת, הַכֹּל בָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת כַּנַּ"ל וְאֵין הָאָדָם פּוֹעֵל כְּלָל בְּרִבּוּי מַחְשְׁבוֹתָיו וְטִרְדוֹתָיו. וְעַל־פִּי רֹב הוּא הוֹלֵךְ וְחוֹשֵׁב אֵיךְ לִמְצֹא פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת וְכוּ', וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּא עָלָיו בְּכָל פַּעַם הַרְפַּתְקָאוֹת וְצָרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּפְגָעִים מִפְּגָעִים שׁוֹנִים עַד שֶׁעַל־פִּי רֹב אֵינוֹ עוֹבֵר זְמַן מֻעָט בְּלִי פְּגָעִים וְצָרוֹת וּתְלָאוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת הַרְבֵּה, וְכַיָּדוּעַ כָּל זֶה לְמִי שֶׁמֵּשִׂים לֵב לָזֶה. וְכָל אֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁרַק עָלָיו עוֹבֵר כּוֹס הַתְּלָאוֹת בְּכָל פַּעַם, וּבֶאֱמֶת אֵין בְּנִמְצָא מִי שֶׁנִּמְלָט מִזֶּה, וְכָל זֶה בְּהַתְּלָאוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת הַשְּׁכִיחִים, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם צָרוֹת גְּדוֹלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁהֵם בָּאִים פִּתְאֹם לְגַמְרֵי בִּבְחִינַת נְשִׁיכַת עַקְרָב מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְהָאָדָם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל וְהוֹלֵךְ וְחוֹשֵׁב אֵיךְ יַשִּׂיג מָמוֹן וּמְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ וְכַיּוֹצֵא, וּפִתְאֹם עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת י, יד): "וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו מִי יַגִּיד לוֹ", וְכֵן מְבֹאָר בִּפְסוּקִים וּבִמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, וְכַמּוּבָא לְעֵיל [וְעַיֵּן בַּשְּׁלָ"ה (מַסֶּכֶת יוֹמָא, דֶּרֶךְ חַיִּים, תּוֹכַחַת מוּסָר ה) מַה שֶּׁחוֹשֵׁב שָׁם בְּדֶרֶךְ חֲרוּזִי: 'אֵין רֶגַע בְּלֹא פֶּגַע, אֵין יוֹם בְּלֹא וְכוּ' אֵין שְׁמִטָּה' וְכוּ' עַיֵּן שָׁם]. עַל־כֵּן מַזְהִיר אוֹתָנוּ הַפָּסוּק: עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָס ִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא - הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לִמְצֹא וּלְהַרְוִיחַ אֵיזֶה דָּבָר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְצִיאָה הַנַּ"ל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִקָּר תְּפִלָּתוֹ רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רִבּוּי הַצָּרוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁהֵם בְּחִינַת 'נְשִׁיכַת עַקְרָב' שֶׁ אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ, חַס וְ שָׁלוֹם, פִּתְאֹם בְּהֶסַּח הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וְאָז יַשִּׂיג מִמֵּילָא בְּחִינַת הַ'מְּצִיאָה' הַבָּאָה בְּהֶסַּח הַדַּעַת.

כִּי זֶה יָדוּעַ, וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה לְמַעְלָה, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ טוֹב וּמֵטִיב תָּמִיד, וְרוֹצֶה רַק לְהֵטִיב לְכָל בְּרִיָּה, וּמִצִּדּוֹ לֹא יִבָּצֵר לָתֵת לְכָל אִישׁ רֹב שֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת מֻפְלָג וְכָל טוּב, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַהֶכְרֵחַ שֶׁיַּנְהִיג הָעוֹלָם גַּם בְּמִשְׁפָּט כַּנַּ"ל, מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל דַּרְכֵי ה' שֶׁמּוֹרִישׁ לָזֶה וּמַעֲשִׁיר לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עה, ח): "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים". וּכְתִיב (שְׁמוּאֵל־א' ב, ז): "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם" וְכוּ', וּבְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו אֵלּוּ, כַּמְּבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁגַּם מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ עַל זֶה לְהוֹדִיעוֹ, כִּי נֶעְלָם מִמֶּנּוּ דְּרָכָיו אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְכוּ', רָשָׁע וְטוֹב לוֹ" וְכוּ', וְכֵן יִרְמְיָה וְדָוִד וַחֲבַקּוּק וְכוּ' הִתְפַּלְּאוּ עַל זֶה, כַּמּוּבָא, כִּי הֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי הֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חָפֵץ רַק לְהֵטִיב בִּצְדָקָה וָחֶסֶד עִם כָּל אֶחָד. אַךְ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּלְבִּישׁ הַצְּדָקָה בְּמִשְׁפָּט, כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקָּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא רַק תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת צְדָקָה וָחֶסֶד, כַּנַּ"ל. שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל אֲזַי יֵשׁ בְּחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְעוֹרֵר הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד בְּדֶרֶךְ נִפְלָא שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה כֻּלּוֹ חֶסֶד וּצְדָקָה. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת תּוֹרַת ה' וּתְפִלַּת ה' מַמָּשׁ, וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִקָּר תְּפִלָּתוֹ שֶׁיִּנָּצֵל מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת נְשִׁיכַת עַקְרָב, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִדִּינִים מִבְּחִינַת מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא הוּא הַמְעַכֵּב וְהַמּוֹנֵעַ אֶת הַמְּצִיאָה טוֹבָה שֶׁתָּבוֹא, אֲבָל כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁיִּנָּצֵל מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי־זֶה יַמְתִּיק וִיבַטֵּל הַדִּינִים וְאָז בְּחִינַת הַמְּצִיאָה מִמֵּילָא תָּבוֹא, כִּי דַּרְכּוֹ לְהֵטִיב תָּמִיד וְכַנַּ"ל, וְעַיֵּן מַה שֶּׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (נָשֹׂא קכג.), וּמוּבָא אֶצְלֵנוּ (סִימָן פד), 'דְּלֵית יוֹם דְּלֵית בּוֹ טוֹב, אַךְ כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים סָחֲרִין לֵיהּ דְּלָא יֵעוֹל לְהַהוּא טוֹב' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: