# לח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/38/

וּלְבָאֵ ר הַדָּבָר יוֹתֵר קְצָת, שֶׁיִּהְיֶה מוּבָן מִזֶּה לַמַּשְׂכִּיל רְמָזִים וְעֵצוֹת לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' הוּא, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ צְדָקָה וְחֶסֶד חִנָּם לְבַד, שֶׁאִם כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה כְּלוּם, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל גַּם לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ מִשְׁפָּט לְבַד גַּם כֵּן הוּא פְּגָם גָּדוֹל, כִּי אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־פִּי הַדִּין לְבַד כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁכִיחַ הַרְבֵּה שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה נָפְלוּ וְנִתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁהֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן הַרְבֵּה, עַד שֶׁאוֹמְרִים בְּלִבָּם שֶׁאָפַס תִּקְוָתָם מֵחֲמַת רִבּוּי עֲוֹנוֹתֵיהֶם וְקִלְקוּלָם וּפְגָמֵיהֶם הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים כְּחוֹל יַמִּים. וְאִם כִּי אֱמֶת שֶׁפָּגְמוּ וְקִלְקְלוּ הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם צְרִיכִין לִבְטֹחַ בְּחַסְדֵי ה' וְצִדְקָתוֹ וּבְרַחֲמָיו שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם, שֶׁעֲדַיִן עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה - כָּל יְמֵי חַיָּיו, אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וּכְבָר כָּתַבְנוּ מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּהִלְכוֹת שְׁלוּחִין, הֲלָכָה ג', אוֹת לג) שֶׁעִקַּר נְפִילָתוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל הוּא רַק הֲסָתַת הַבַּעַל־דָּבָר שֶׁמְּבַקֵּשׁ לוֹ תּוֹאֲנָה בְּלִבּוֹ לִפְטֹר עַצְמוֹ מִכָּל, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה קִלְקוּלָיו הָרַבִּים. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם צָעַק עַל זֶה (קֹהֶלֶת ז, טז־יז): "אַל תִּצְדַּק הַרְבֵּה וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת לא:): 'אִם רָשַׁעְתָּ מְעַט, אַל תּוֹסִיף לְהַרְשִׁיעַ', וְאִם כְּבָר הִרְשִׁיעַ הַרְבֵּה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ גַּם הוּא לְקַיֵּם מִקְרָא זֶה - שֶׁלֹּא יוֹסִיף וְיַרְשִׁיעַ עוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל מַה שֶּׁמְּמַעֵט מִלְּהַרְשִׁיעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר - בְּוַדַּאי הוּא טוֹבָתוֹ לָנֶצַח, וְגַם עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לִזְכּוֹת בַּסּוֹף לָשׁוּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁצָּעַק רַבֵּנוּ זַ"ל עַל זֶה בְּקוֹל גָּדוֹל וְעָמֹק עָמֹק מְאֹד (סִימָן עח תִּנְיָנָא). כִּי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת (סוֹטָה יא.). וּמַה כְּשֶׁאָדָם פּוֹגֵם אוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ וּמִסְתַּכֵּל עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה כג, כד): "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ" וְכוּ'. וּכְתִיב (תְּהִלִּים לג, יד): "מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ וְכוּ' הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִדָּה טוֹבָה, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁפְּגַם אֵלּוּ הַנּוֹפְלִים מֵחֲמַת רִבּוּי הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין כַּנַּ"ל - זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְכַנַּ"ל. וּלְהֵפֶךְ מִי שֶׁיִּרְצֶה לִסְמֹךְ רַק עַל חַסְדּוֹ וְיִפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה בְּחִינַת קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל וְכַנַּ"ל. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת זָכָה יַעֲקֹב - שֶׁכָּלַל מִשְׁפָּט וּצְדָקָה יַחַד בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה בְּלִי פְּסוּל, כַּנַּ"ל: