# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/4/

וזה שמבאר בתורה הנ"ל שעל־ידי נעשה ונשמע זוכין לשמחה, שעל־ידי־זה זוכין לעזות דקדשה להתגבר על עזות דסטרא אחרא של העזי פנים ושל הגוף, כי הא בהא תליא, כי על־ידי נעשה ונשמע הנ"ל - נמתקין כל הדינים, שעל־ידי־זה מגבירין כח יצר־טוב על יצר־הרע, שזהו בחינת התגברות עזות דקדשה על עזות דסטרא אחרא וכנ"ל. כי עקר ההתקרבות אל הקדשה הוא על־ידי עזות דקדשה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ביצה כה:): 'מפני מה נתנה תורה לישראל? מפני שהן עזין' וכו', וכמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל.

אבל צריכין לדבר בזה הרבה, כי צריכין התחזקות גדול בכל יום ובכל פעם - שהוא בחינת עזות דקדשה, כי הרבה הרבה עובר על כל אחד ואחד בכל יום ויום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין ל:): 'בכל יום ויום יצרו של אדם מתחדש עליו' וכו'. כי היצר־הרע, שהוא באמת זקן וישן לגמרי, כי נקרא זקן וכסיל, רוצה בכל פעם להתחדש ומעורר את האדם לשטותיו והבליו כאלו הם חדשים עכשו, ועצות התורה הנפלאים הוא רוצה להתישן, חס ושלום, כאלו הם ישנים, חס ושלום. ובאמת הוא להפך, וצריכין להתגבר בעזות גדול כנגדו מחדש ולהבין ולהאמין בהאמת כי נהפך הוא, כי התאות והשטותים והבלבולים הם ישנים מכבר, כי "אין כל חדש תחת השמש" (קהלת א, ט), אבל למעלה מהשמש שהוא התורה - שם יש חדשות בכל יום ובכל פעם, כי עצות התורה עמקים מאד מאד, והם מתחדשים בכל פעם, וצריך להתחזק בהתחזקות ועזות דקדשה מחדש בכל פעם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'היום' הזה נהיית לעם - בכל 'יום' יהיו בעיניך כחדשים וכו'.

אבל כל זה זוכין על־ידי הצדיקים שזכו לנעשה ונשמע הנ"ל, והא בהא תליא, כל מה שמתקרב אליהם - זוכה לעזות דקדשה ביותר, וכל מה שזוכה לעזות דקדשה ביותר - הוא מתקרב אליהם ביותר וכו', עד שיזכה לבוא לשלמות האמונה שממשיכין השבעה רועים וכו', ועדין צריכין באור גדול לבאר את התורה הנ"ל, וכבר מבאר מזה קצת במקום אחר (נשיאת כפים הלכה ד; ערובי תחומין הלכה ד), אבל עדין צריכין לדבר בזה הרבה בענין ירידה שקדם העליה המבאר שם וכו' באפן שיוכל כל אחד להבין עצות והתחזקות נפלא על־ידי התורה הנ"ל: