# מא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/41/

ומחמת שיצחק היה צריך יותר להתגבר ברבוי התפלות, בחינת "ויעתר יצחק" וכו' וכנ"ל, על־כן עקר התפלה מרמז ביותר בבחינת יצחק, כמרמז ב'נשמת' כמו שאומרים: בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך וכו' עד תתהלל, שהראשי תבות הם יצחק רבקה, כמובא כמובא (של"ה, חיי שרה, תורה־אור, ב). כי שם צריכים ביותר להתגבר לכלל תורה ותפלה יחד שהם יצחק ורבקה כנ"ל, ועל־כן יצחק מרמז בראשי תבות י' שרים צ' דיקים ח' סידים ק' דושים, שהם בחינת כלל הצדיקים והיראים מקימי התורה, שעל שם זה נקראים בשם ישרים וצדיקים וכו' הינו בחינת תורה שזהו בחינת יצחק, אבל רבקה מרמזת בראשי תבות תת ר' ומם תת ב' רך תת ק' דש תת ה' לל שהם ראשי תבות רבקה, כי אלו התבות תתרומם תתברך וכו' הם בחינת כלל התפלה בחינת רבקה, בחינת "אשה יראת ה' היא תתהלל" וכנ"ל. וזה שמובא, ש' יצחק ' ו' רבקה ' הם בגימטריא תקט"ו כמו שאיתא בילקוט הראובני (פרשת חיי־שרה) לפי דרכו, הינו כי תפלה בגימטריא תקט"ו שהוא יצחק ורבקה כנ"ל. כי שם עקר התפלה להמתיק גבורות יצחק, כנ"ל: