# מו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/46/

ועל־כן באמת היה יעקב בפחד גדול כשאמרה לו אמו, שיטעה את אביו לקבל הברכות, ועל־כן אמר לאמו: אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע וכו'. כי היה מתירא מתקף הגבורות של יצחק ועל־כן אמר אולי ימשני אבי - הינו שימשש וידקדק במשפט עמי אבי יצחק שהוא בחינת דין ומשפט, כי מחמת שארצה לקבל הברכות פתאם יתעורר משפטו עלי, חס ושלום, למשש אותי ולדקדק בי, ואזי חס ושלום - והבאתי עלי קללה ולא ברכה, כי כן דרך קטרוג המשפט, שכל זמן שאדם נח ושקט ואינו מבקש למצא מציאות טובות הרבה, אזי אין מתעורר עליו הקטרוג של המשפט כל־כך, אבל תכף כשרוצה לחטף גדלה ועשירות גדול וכיוצא - מתעורר עליו הקטרוג, חס ושלום, לומר: נעין במעשיו אם הוא ראוי לזה, ואזי חס ושלום יכול להתהפך עליו הגלגל להפך, שזהו בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות נה.) שעיון תפלה מזכיר עונותיו של האדם, דהינו כשמעין בתפלתו שלא כראוי, שאומר: ראוי שהקדוש־ברוך־הוא יעשה בקשתי, וכמו שפרש רש"י שם, שאז מזכירין עונותיו אם ראוי לזה. וזהו בחינת כלל דברינו שכתבנו למעלה, שעקר רב תפלתו תהיה רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו - להנצל מהאורב והמשטין, בחינת "מצר תצרני" וכו', ואז יוכל לבקש רחמים גם על הכרחיות פרנסתו וכו' וכנ"ל. וזה שהתפחד יעקב: אולי ימשני אבי, שהוא בחינת משפט ודין - שימשש וידקדק בי מחמת שבאתי לקבל הברכות ואזי והבאתי עלי קללה ולא ברכה שהוא בחינת 'נשיכת עקרב' שבא פתאם שהוא ההפך מה'מציאה', וכנ"ל.

והשיבה לו אמו: עלי קללתך בני, אך לך קח לי וכו', הינו שאמרה לו רבקה שהיא מקבלת עליה לבטל הפחד הזה, כי היא דיקא יודעת לבטל זאת, כי רבקה היא בחינת תפלה, בחינת המתקת דין ומשפט של יצחק כנ"ל, ועל־כן היא דיקא יכולה לבטל פחד זה, וכמו שאיתא במדרש (בראשית רבה סה, טו) שאמרה לו: 'עלי לכנס ליצחק ולומר לו, יעקב - צדיק, עשו - רשע', הינו כנ"ל, שאמרה שהיא בתפלתה יכולה להמתיק גבורות יצחק ולגלות לו שישראל הם צדיקים נגד עשו הרשע, כי אם הם כמו שהם - עדין הם צדיקים כנגד רשעת העכו"ם שהם בני עשו. וזה מתגלה על־ידי רבקה דיקא, שהיא בחינת תפלה שממתיק הדין והמשפט כנ"ל, שעל־ידי־זה יוכל יעקב לקבל הברכות וכנ"ל: