# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/5/

וזה בחינת (תהלים פו, יג): כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה - על־ידי שקרבתני לצדיקי־אמת ושמת חלקי מיושבי בית המדרש שלהם וכו', אבל אלקים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי וכו', הינו שקמים כנגדי העזי פנים שבדור וכו' וכנ"ל. ואתה ה' אל רחום וחנון וכו', שזה בחינת שלש עשרה מדות של רחמים שנמשכים מתפלת ה', כמו שכתוב (שמות לד, ו): "ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון" וכו', וכמו שדרשו רבותינו ז"ל (ראש־השנה יז:): 'מלמד שנתעטף הקדוש־ברוך־הוא כשליח צבור ולמדו סדר התפלה כדרך שאני מתעטף', הינו שהשם־יתברך, כביכול, גלה אז למשה ולמדו איך הוא יתברך מתפלל בעצמו, ואומר ה' ה' אל רחום וחנון וכו', וכך יתפלל כל אחד מישראל שימשיך רחמים וחסדים מתפלת ה' בעצמו, וכנ"ל.

וזה שמבקש שם: פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך - שמכל הבקשות שצריך מבקש, תנה עזך לעבדך - שיזכה לקבל עזות דקדשה מהשם־יתברך. וזהו תנה עזך דיקא הנמשך מתורתך ותפלתך, מבחינת "אל רחום וחנון" שהוא בחינת תפלת ה' כנ"ל, הינו שיזכה לעזות דקדשה הנמשך מהשם־יתברך בעצמו, הינו עזות הנמשך מתורת ה' ותפלת ה' באמת, כי "ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה" (שם כד, ח), וכל עזוז נוראותיו וגבורת מלחמתו הוא להכניס עזות דקדשה בישראל - לבטל הדינים שמהם כל כח היצר־הרע, שהוא בחינת עזות דסטרא אחרא ולהגביר הרחמים והחסדים שהם בחינת צדקה, בחינת תפלת ה', שמשם עקר העזות דקדשה, שזהו בחינת (תהלים סח, לו): "נורא אלקים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם" וכו'.

וזה עזי אליך אזמרה כי אלקים משגבי אלהי חסדי (שם, נט, יח) - כי עקר העזות דקדשה נמשך מהחסדים כנ"ל, ועל־ידי־זה מתגברין להתחזק לקוות ולצפות לישועה, לשמר ולהמתין עד אשר יפל ויתבטל העזות הרע שלהם - שמתגברין ומתפשטין בכל פעם בעזות גדול דסטרא אחרא בכמה בחינות, עד שכמעט קשה לעמד כנגדם והרבה נפלו על־ידי־זה, רחמנא לצלן, אבל דוד המלך, עליו השלום, התחזק עצמו בעזות דקדשה ואמר: עזו אליך אשמרה, (שם, י) וכמו שפרש רש"י שם, 'עזו', הינו העזות של השונאים החולקים שמתגברין בעזות דסטרא אחרא כל־כך ימים ושנים הרבה, אבל אני על משמרתי אעמד ואשמר, ואמתין עד ירחם ה' ויפיל עזותם נגדי, בחינת עזו אליך אשמרה, כי אלהים משגבי אלקי חסדי יקדמני וכו' וכנ"ל.

וזה (תהלים נט, יז): ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי" וכו'. שלבקר, שהוא לעתיד לבוא, אשיר וארנן לך על גדל החסד שעשית עמי - להגבירני ולחזקני בעזות דקדשה כזה, שאוכל לעמד כנגד עזות דסטרא אחרא כזה, כי עזות דקדשה שהשפעת עלי נמשך מחסדים עליונים נפלאים מאד מאד, הנמשכים על־ידי תפלת ה' וכנ"ל, [שסוד חסדים אלו יתגלו רק לעתיד, כי הם בחינת תפלת הנסתר העליון, בחינת תפלת ה', שהוא בחינת נסתר העליון, וכמובן בהתורה הנ"ל]: