# נו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/56/

ואחר חזרת התפלה אז אומרים שלש עשרה מדות של רחמים ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' - שזהו עקר בחינת תפלת ה' כנ"ל, שזוכין לעורר על־ידי תפלת כל ישראל כנ"ל, ואז נופלים על פניהם, ומבאר בכונות (פרי־עץ־חיים, תפלה פרק ד), שמפילין עצמן בכונה משמים לארץ כדי להעלות ניצוצות מעמקי הקלפות בשביל היחוד, הינו בחינת ירידה תכלית העליה המבאר בתורה הנ"ל ומובא לעיל, כי אי אפשר לכלל שם כי אם על־ידי ירידה מקדם שהיא תכלית העליה שכשעומדין בנסיון בתכלית הירידה להתחזק גם שם ולהאמין כי רחמיו לא כלים וכנ"ל, אזי זוכים לתכלית העליה בכח הצדיקים, לכלל בבחינת תפלת ה' ממש, ששם נתהפך הכל לטובה, כי שם נמחלין כל העונות ונתהפכין לזכיות, בבחינת "ביום ההוא יבקש עון ישראל ואיננו" וכו', כמבאר שם בהתורה הנ"ל: