# נז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/57/

ואחר התפלה אומרים אשרי ובא לציון וכו' שאז חוזרים מאצילות לבריאה. ואחר־כך על־ידי תפלה לדוד ו שיר של יום חוזרים מבריאה ליצירה. ואחר־כך על־ידי 'אין כאלקינו' וקטרת חוזרים מיצירה לעשיה. והכל כדי להמשיך השפע טובה מעולם לעולם עד עולם הגשמי הזה, כמבאר כל זה בכונות (פרי־עץ־חיים, תפלה, פרק ה), הינו כי זה עקר התקון להמשיך החסדים מתכלית המעלה מבחינת תפלת ה' ממש, עד שיהיו נמתקין כל המשפטים והדינים שלמטה, עד שיהיה נמשך השפע טובה לברכה לזה העולם הגשמי, שזהו עקר כלליות הנשמע בהנעשה, הינו שבחינת החסדים מתפלת ה' יאירו עד למטה למטה בתכלית המדרגה התחתונה של עולם העשיה, עד שיתקרבו הכל להשם־יתברך וכנ"ל. ויהיה נמשך עלינו כל טוב בגשמיות ורוחניות וכנ"ל, שכל מה שנמתק הדין ביותר - נתבטל כח היצר־הרע וזוכין לשוב להשם־יתברך ונמשך כל טוב לישראל, אמן: