# סב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/62/

ועל־כן היה דוד (שמואל־א טז, יב): "אדמוני עם יפה עינים". זה בחינת עזות דקדשה, כי היה לוחם מלחמת ה', כי עקר מלכות דקדשה הוא על־ידי עזות דקדשה, בבחינת (תהלים כא, ב): "ה' בעזך ישמח מלך" [וכמבאר מזה במקום אחר (הלכות ביצים הלכה ה)] שנמשך מבחינת תפלת ה' וכנ"ל. ועל־כן טעה יצחק בעשו שיצא אדמוני, כי סבר שתקף התגברות הדמים שבו הוא בחינת עזות דקדשה מחמת שהיה "ציד בפיו" (בראשית כה, כח), שהיה מרמה את אביו האיך מעשרין את התבן כאלו הוא צדיק (בראשית־רבה סג, י), על־כן סבר יצחק שגם האדמימות שבו שמראה שהוא שופך דמים, הוא בחינת עזות דקדשה, שרוצה להתגבר נגד העוברים על דת, כי כבר מבאר בהתורה הנ"ל, שצריכים להתפלל להשם־יתברך שיזכה להבחין בין עזות דקדשה שעל ידו בנין ירושלים, ובין עזות דסטרא אחרא שהוא בחינת 'עז פנים לגיהנם', שזהו בחינת יהי רצון שתבנה עירך במהרה בימינו, שנזכר באמצע המשנה 'הוי עז כנמר' וכו', עין שם. ועל־כן אפלו צדיקים גדולים יכולים לטעות בזה, כמו שטעה יצחק בעשו וכנ"ל. וכן להפך עלה על דעת שמואל הנביא לטעות בדוד שהיה אדמוני - אולי הוא בחינת עזות דסטרא אחרא, כמו שאיתא במדרש פרשת 'תולדות' פרק סג: וכיון שראה שמואל את דוד אדמוני וכו', נתירא ואמר: אף זה שופך דמים כעשו. אמר לו הקדוש־ברוך־הוא: עם יפה עינים. עשו מדעת עצמו הוא הורג, אבל זה וכו', עד כאן לשונו, עין שם. הינו כנ"ל, כי קשה להבחין בין עזות דסטרא אחרא, שהוא מסטרא דעשו ובין עזות דקדשה, שהוא בחינת מלכות דוד משיח שנמשך מתורת ה' ותפלת ה', וכנ"ל:
