# סט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/69/

וזה בחינת מה ששלח יעקב לאמר לעשו (בראשית לב, ה): עם לבן גרתי ואחר עד עתה. כי יעקב ראה שעקר התגברות עשו, שהוא בחינת מלכות הרשעה, הוא על־ידי עזות דסטרא אחרא, שמשם עקר כח של מלכות הרשעה, שהוא בחינת עזות מלכותא בלא תגא, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, וכמו שכתוב שעשו היה אדמוני וכו', על־כן שלח לו יעקב, שכבר זכה לתורה ותפלה, שהם בחינת נעשה ונשמע, שעל־ידי־זה זוכין לעזות דקדשה, שעל־ידי־זה מכניעין עזות דסטרא אחרא שהוא בחינת מלכות עשו, כנ"ל.

וזהו: עם לבן גרתי - ודרשו רבותינו ז"ל (רש"י שם): ותרי"ג מצות שמרתי - זה בחינת תורה. ואחר עד עתה - זה בחינת תפלה, הינו שאמר לו אף־על־פי ששמרתי כל התרי"ג מצות וזכיתי לתורה, אף־על־פי־כן איני מסתפק בזה, ואני מחכה ומצפה ומתגעגע ברצונות חזקים תמיד לעלות מדרגא לדרגא - לעשות מהנשמע נעשה על־ידי רבוי תפלות, וכנ"ל. וזהו ואחר עד עתה - שאני מתאחר ומתמהמה ברצונות חזקים עד שזכיתי לבחינת עתה - שהוא בחינת תפלה, בחינת נשמע, בחינת (דברים י, יב): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה", שהוא בחינת תפלה, בחינת "יראת ה' היא תתהלל", כמו שמבאר שם. שזהו בחינת 'אל תקרי מה אלא מאה', בחינת מאה ברכות, שהם בחינת כלל התפלה, כנ"ל.

וזהו בחינת ועתה ישראל שמע אל החקים - שהוא גם כן בחינת 'נשמע', כמו שאיתא במדרש על זה במשל שהביא שם (ומובא בדברינו במקום אחר (ס ימן קך, עין שם). כי היראה בחינת תפלה הוא בחינת "עתה", בחינת "היום אם בקולו תשמעו" המובא לעיל, שזה עקר העבודה תמה, עקר האריכות ימים וחיים אמתיים שזוכין על־ידי היראה, בבחינת (משלי י, כז): "יראת ה' תוסיף ימים", שהעקר הוא על־ידי שאין חושבין בדעתו, כי אם אותה השעה והרגע שבאותו היום, ואין חושבין מיום לחברו ולא משעה לחברתה, וכמובא לעיל מזה, כי אינך יודע מה ילד יום וכו'. שזהו בחינת (דברים י, ב): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה", 'ועתה' דיקא, וזהו בחינת ואחר עד עתה, כנ"ל. נמצא, שרמז לו שזכה לתורה ותפלה, שמשם העזות דקדשה, ועל־כן בודאי יוכל לעשו שהוא עזות דסטרא אחרא וכנ"ל.

וזהו ויהי לי שור וחמור - בחינת משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, כמובא במדרש (בראשית רבה עה, ו), כי זאת הבחינה בשלמות יזכו ישראל על־ידי צדיקי אמת, שהם בחינת משיח שמכניסין תורה ותפלה בישראל, שעל־ידי־זה זוכין לעזות דקדשה כנ"ל, שהעקר הוא בחינת עתה, בחינת "היום אם בקלו תשמעו" - שיסתכל כל אחד לקשר אותה העת והרגע שעומד בה להשם־יתברך - להעלות הזמן לבחינת למעלה מהזמן, וזה זוכין רק על־ידי תורה ותפלה, והעקר על־ידי תפלה שהיא בחינת רצונות וכסופים וגעגועים טובים להשם־יתברך, שזה צריכין הכל בכל דרגא ודרגא, הן צדיקים גדולים שצריכים לעלות מדרגא לדרגא, ומכל שכן הנמוכים מאד המנחים במקום שמנחים, רחמנא לצלן, שצריכים להחיות עצמן בכח הצדיקי אמת רק בבחינה זאת, בבחינת ועתה ישראל מ"ה וכו' ועתה ישראל שמע וכו' - לחטף בכל פעם איזה עת ורגע שבורחין מהרע וחוטפין איזה נקדה טובה וכן בכל פעם, כי איש כזה אם ירצה לחשב הרבה מה שעבר ולדאג על מה שיהיה - יוכל לצאת מדעתו ולהשתגע ממש חס ושלום, וכל חיותו וקיומו הוא רק בחינת עתה הנ"ל, בחינת "היום אם בקלו תשמעו" וכנ"ל.

וזה שכתב שם במדרש וצאן - אלו ישראל, ועבד ושפחה - "הנה כעיני עבדים אל יד" וכו', חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז" (תהלים קכג, ב־ג), עד כאן לשון המדרש, הינו בחינת תפלה ותחנונים וכנ"ל. וזהו: וצאן אלו ישראל, כמו שכתוב (יחזקאל לד, לא): "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם", כי צריכין לעשות עצמו כבהמה, בחינת (תהלים לו, ז): "אדם ובהמה תושיע ה'", וכנ"ל על פסוק (ישעיה נז, יב): "צדקתך", עין שם. כי אי אפשר להבין דרכי צדקתו וכו', וזה בחינת (ירמיה ג, ד): "הלוא מעתה קראת לי אבי אתה" וכו' הינו כנ"ל:

לקוטי תנינא