# ע

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/70/

וכל זה צריכין לקשר למה שמבאר (בסימן סא) על פסוק (תהלים ב, ז): "אני היום ילדתיך", עין שם, שמשיח יזכה לבחינת למעלה מהזמן וכו'. וכל אחד צריך להמשיך על עצמו בחינה זאת בכח הצדיקי אמת הממשיכין אור של משיח בכל דור ודור, בכל אדם ובכל זמן, על כל מי שרוצה להתקרב להשם־יתברך. שהעקר הוא על־ידי בחינה זאת - שיחשב בכל יום ובכל עת ובכל רגע שאין לו אלא אותה הרגע וכאלו נולד עתה. כי באמת מי שיש לו שכל - אין הזמן כלום, כי העבר אין, והעתיד עדין וההוה כהרף עין, כמובא מזה גם אצל המחקרים. והמשכיל יכול להבין שאין שום זמן כי אם רגע אחת בכל עת. ואותה הרגע גם כן אינה כלום נגד השכל שלמעלה מזה, כי באמת אין שום זמן כלל וכמבאר היטב בהתורה הנ"ל.

ועקר ההעלמה שהעלים השם־יתברך השכל האמתי מהעולם, שעל־ידי־זה התהוות הזמן הוא רק בשביל הבחירה, וכמבאר מזה במקום אחר בדברינו (הלכות עבודת אלילים הלכה ג, אות ט). אבל גם בשכלנו שנדמה שיש זמן - יכולים גם כן להבין, שכל הזמן הוא רק רגע ממש, שהוא הרגע קלה שעומד בה עתה, כי העבר אין וכו'. ועקר לקשר אותה הרגע להשם־יתברך, לבחינת למעלה מהזמן.

ומי שמשים לב להסתכל על זה - יוכל תמיד בכל עת ורגע להתחיל לקשר עצמו ולדבק עצמו להשם־יתברך, שזהו בחינת מצות הדבקות בו יתברך שהוא מצות עשה בתורה, כמו שכתוב (דברים י, כ): "את ה' אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק". וכתיב (שם יג, ה): "אחרי ה' אלקיכם תלכו ואתו תיראו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון". כי על־פי הנ"ל יוכל כל אחד מכל מקום שהוא אפלו משאול תחתיות ממש לדבק עצמו בהשם־יתברך בכל רגע שירצה. וזה בחינת (שם לב, לט): "ראו עתה כי אני אני הוא" - 'ראו עתה' דיקא, כי על־ידי בחינת עתה כנ"ל תוכלו לראות כי אני אני הוא.

ודעת לנבון נקל שענין זה אי אפשר להסביר בפה, מכל שכן בכתב, רק כל חד כפום מה דמשער בלבה - יכול לתפס מזה רמזים אמתיים לדבק עצמו להשם־יתברך בכל עת מכל מקום שהוא. ועל זה נאמר (תהלים לב, ח): "אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני":