# עו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/76/

ומאליך תבין, שכל זה הוא בגשמיות ורוחניות, שבכל ענין עבודת האדם בזה העולם ובכל פגמיו, חס ושלום, וחסרונותיו שחסר לו בעבודת ה', שכלם הם בחינת אבדות כנ"ל, שכל אבדותיו צריך לבקש אצל הצדיקי אמת כנ"ל, אבל העקר תלוי בהרצון וכסופין טובים, שהם בחינת נשמע וכנ"ל, שכל זמן שאינו מיאש עצמו מהרצון והתשוקה ומצעקה ותפלה ותחנונים להשם־יתברך - עדין יש לו תקוה לעולם להחזיר לו כל אבדותיו. כי על־ידי שישמר על כל פנים את הנקדה מבחינת כתר הנשמע שנשאר לו, שהוא בחינת הרצון על־ידי־זה יכול להחזיר לו גם בחינת הנעשה שנאבד ממנו וכנ"ל. וכמו שהוא ברוחניות - כן הוא בגשמיות לענין מצות השבת האבדה ממש, כי הכל אחד כי שרש האבדות והשבתם נמשך מזה וכנ"ל. וזה שכתוב ביחזקאל (לד, כג): "ונתתי להם רעה אחד את עבדי דויד וכו' את האבדת אבקש" וכו', כי כל האבדות ישובו על־ידי דוד שהוא משיח וכנ"ל: