# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/2494/65-2/9/

ואלו השתי בחינות, שהם בחינת חמה ולבנה, בחינת תורה ותפלה, בחינת נעשה ונשמע, הם בחינת שני עדים, כי הם בחינת שני העדיים שהכתירו את ישראל בחורב כשאמרו נעשה ונשמע וכנ"ל, כי העדיים, שהם הכתרים הנ"ל, הם בחינת עדים, כי הם מעידין על מעשי האדם בבחינת נשמתו של האדם מעידה בו, כי כפי מה שמקים וממשיך על עצמו בחינת נעשה ונשמע הנ"ל, כמו כן מכתרת נשמתו למעלה בשני העדיים שהם הכתרים הנ"ל, ולהפך להפך חס ושלום. וזהו בחינת מה שכתוב (שמות לג, ה): "ועתה הורד את עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך", שהשם־יתברך לא רצה לשפטם עד שיורידו עדיים, שהם הכתרים, ואז ידע מה לעשות להם כפי אשר יעידו עליהם אלו העדיים בעצמם איך וכמה פגמו בהם.

וזהו בעצמו בחינת שני העדים שנאמנים בכל דבר, כי בכל מקום שיש הכחשה - זה בחינת פגם אמונה, על־כן מביאין שני עדים שהם בחינת שני עדיים הנ"ל שעל ידם נבנית האמונה בבחינת עדות ה' נאמנה הנ"ל, ועל־כן שני עדים נאמנים לעולם, כי שני עדים הם בבחינת נעשה ונשמע, כי כבר מבאר, שבכל דרגא יש בחינת נעשה ונשמע ואין שני בני אדם דומין זה לזה, על־כן אלו השני אנשים ישראליים הבאים להעיד בודאי יש בהם קטן וגדול, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, מכניסין את הגדול שבהם וכו'. וגדול וקטן הם בחינת נעשה ונשמע כנ"ל ועל־כן הם נאמנים, כי על־ידי בחינת נעשה ונשמע נשלם האמונה. ועל־כן התורה נקראת עדות, כמו שכתוב: "ונתת אל הארן את העדת" וכו'. וכתיב, "לחת העדת" וכן הרבה. וגם התפלה נקרא עדות, כמו שכתוב: "עדות לישראל להדות לשם ה'". וכמו שמבאר בהתורה 'תהומות יכסימו' וכו' סימן ט, עין שם, הינו כנ"ל: