# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/62/1/

על־פי המאמר המתחיל 'חדי רבי שמעון' וכו' סימן ס"א, עין שם.

והכלל, כי העקר הוא אמונת חכמים, ועל־ידי פגם אמונת חכמים וכו' וכו', וכשזוכה לתקן אמונת חכמים, ואזי נתרבין הספרים של התורה הקדושה, בחינת (קהלת י, יב): "עשות ספרים הרבה אין קץ", על־ידי־זה נמתקין כל הצמצומים שהם הדינים וכו', כי אין הדין נמתק אלא בשרשו (עץ־חיים, שער ג, פרק יא), וכל דין וצמצום צריך שיהיה נמתק בשכל השיך לו, שמשם שרשו, ויש לכל צמצום וצמצום שכל שעל ידו נמתק. אך יש חכמה עלאה, שכל החכמות כלולים שם ומקבלים משם, ועל־כן שם נמתקין כל הדינים, כי בהשכלים פרטיים אי אפשר להמתיק הדין - כי אם בזה השכל דיקא השיך לזה הצמצום שהוא שרשו, אבל על־ידי בחינת חכמה עלאה שכלול מכלם - שם נמתקים כל הצמצומים וכל הדינים כלם. והתורה 'מחכמה עלאה נפקת' וכו' (זהר בשלח סב.).

וזה בחינת אבן שתיה קדשי קדשים, כי השכל נקרא קדש (זהר אחרי סא.), וחכמה עלאה שכלול מכלם הוא בחינת קדשי קדשים, וזה בחינת אבן שתיה שכלול מכל הצמצומים שבעולם, שכלם נרשמים באבן שתיה שממנו השתת העולם (יומא נד:), ושם נמתקין כלם, כי הוא בחינת קדשי קדשים, בחינת חכמה עלאה שכלול מכלם וכו'. וזה בחינת 'אבני יעקב' שנכללו כלם ב'אבן שתיה' (בראשית־רבה סח, יא).

וזה בחינת מה שנוסעין על ראש־השנה לצדיקים - שנכללין כל הנפשות בחכם הדור, שהוא בחינת אבן שתיה. והעקר תלוי באהבה, שצריך שיהיה אהבה בין נפשות ישראל, כדי שיהיו נכללין יחד בבחינת אבן שתיה בבחינת קדשי קדשים, בחינת 'אנן בחביבותא תליא' וכו' וכו', עין שם כל זה בסוף מאמר הנ"ל: