# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/62/12/

ועקר הדבר תלוי ברצון ואהבה, כי אי אפשר להכלל שם בבחינת אבן שתיה, קדשי קדשים, כי אם על־ידי בחינת אהבה וכלליות כנ"ל, ועל־כן צריך שיהיה המכירה ברצון טוב ובדעה מישבת, כי עקר הכלליות שם בבחינת אבן שתיה הוא על־ידי רצון ואהבה דיקא, כנ"ל. וגם צריכין דעה מישבת, כי השכל הוא שרש הצמצום שהוא הממון, ועל־ידי הרצון ואהבה - נכלל השכל בתוך שכל העליון, שהוא בחינת אבן שתיה וכו', ועל־ידי־זה יוצא הדבר מרשותו לרשות חברו, כי שם בתוך האבן שתיה נתועדין יחד כל הצמצומים שבעולם, ושם נכללין יחד כנ"ל. וכל זה על־ידי אהבה וכלליות, דהינו כשמוכר או נותן מידיעתו ורצונו, כנ"ל.

אבל כשלוקח הדבר בחזקה, בגזלה, חס ושלום, אזי אי אפשר להכלל שם, ואזי אדרבא! הדבר נפסק משרשו וכו' וכנ"ל. ועל־כן אסור לקנות שום דבר מהגזלן, כי מאחר שהדבר בא בגזלה לידו ונפסק משרשו, ואז בודאי אין הדבר יכול לעלות על־ידי הגזלן לשרשו לבחינת אבן שתיה, כי אי אפשר להכלל שם כי אם על־ידי רצון ואהבה כנ"ל, על־כן אסור לקנות ממנו, כי על־ידי קנין זה מתגבר הסטרא־אחרא ביותר, כי מאחר שאין נכלל בשרשו העליון ואין נמתק הצמצום, אזי כל מה שנחלף הדבר ויוצא מרשות לרשות מתגבר הסטרא־אחרא יותר, כי עקר אחיזתם מבחינת תמורות, חס ושלום, וכנ"ל. אבל כשקונין מאדם כשר - אז בשעת המשא־ומתן עולה הדבר לשרשו העליון, על־ידי רצון הטוב, ושם דיקא בבחינת השרש העליון, בבחינת אבן שתיה שהוא כלול מכלם - שם הדבר יוצא מרשות לרשות, ואזי הדבר נמתק יותר כנ"ל, כי שם נמתק הכל כנ"ל; ברוך ה' לעולם אמן ואמן: