# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/62/8/

ועל־כן אין תקנה לגזלה כי אם כשמשיב את הגזלה לבעליו, כמו שכתוב (ויקרא ה, כג): "והשיב את הגזלה" וכו'. וכל זמן שאינו משיב את הגזלה לבעליו - אין לו תקנה בשום תשובה בעולם, כי כל התשובות של כל החטאים הוא על־ידי בחינת שכל הכולל, בחינת חכמה עלאה, אבן שתיה, קדשי קדשים, ששם היה נכנס כהן גדול ביום הכפורים לפני ולפנים - לכפר עונות ישראל. כי כל החטאים הוא, שעל־ידי החטא פוגם בחכמה ושכל לפי שרש נשמתו שהוא השכל כנ"ל, כי על־ידי החטא ממשיך לעצמו, חס ושלום, רוח שטות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ג.): 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות'. וכשנפגם החכמה, אזי אין יכול להמתיק הצמצום והדין, ואזי מתגבר הדין, חס ושלום, שזהו עקר הפגם של החטא, חס ושלום, כי כל עבודתנו הוא בשביל להמתיק דינים, כדי להכניע הסטרא־אחרא, שעקר אחיזתה מבחינת דינים, כידוע.

ועל־כן תקון החטא על־ידי תשובה, כי תשובה היא בחינת שכל העליון - שכל הכולל הנ"ל, כי תשובה היא בחינת בינה, כידוע (זהר נשא קכב:), ובינה וחכמה עלאה כלו חד, כי שלש הראשונות כחדא חשיבי, כידוע (עין זהר נשא רצ.), הינו כי על־ידי תשובה, בחינת שכל הכולל הנ"ל, על־ידי־זה חוזר ומקבל משם שכל - לחזר ולתקן ולהמתיק הצמצום והדין שפגם בו, כנ"ל. כי עקר ההמתקה והתקון על־ידי שכל הכולל, שהוא בחינת תשובה, שהוא בחינת קדשי קדשים, אבן שתיה, כנ"ל, ועל־כן שם היה נכנס כהן גדול ביום הכפורים לכפר עונות ישראל, כי שם נמתקין כל הצמצומים והדינים שהוא תקון כל העונות, כנ"ל.

וזה בחינת כל הקרבנות שהיו בבית־המקדש בשביל כפרה על עונות, כי הבית־המקדש - שם מאיר השכל הכולל בחינת אבן שתיה שהיה בבית־המקדש, ועל־ידי שהיה האדם מביא קרבן מיגיע כפו מממונו לתוך הבית־המקדש, על־ידי־זה היה מעלה ומתקן וממתיק את בחינת הצמצום, ונתבטל הרוח שטות רוח הבהמיות, שעל־ידי־זה היה מתגבר הדין, חס ושלום, על־ידי שנפגם השכל ולא היה יכל להמתיק את הצמצום. ועכשו על־ידי הקרבן בהמה שמקריב בבית־המקדש, ששם הוא האבן שתיה, על־ידי־זה זוכה להמשיך שכל מאבן שתיה, ומכניע רוח הבהמיות - רוח שטות, וממתיק את הצמצום והדין, שעקרו הוא בחינת הממון, על־ידי שהביא הקרבן מממונו מיגיע כפו, כנ"ל, ועל־ידי־זה נתכפר חטאו, וכנ"ל.

וזה בחינת (ישעיה סא, ח): "שנא גזל בעולה", כי אף־על־פי שבבית־המקדש היה האבן שתיה, ששם נמתקין כל הצמצומים והדינים כנ"ל, אף־על־פי־כן אין יכולים לכלל שם כי אם על־ידי אהבה וכלליות כנ"ל, ועל־כן כשיש גזל בהקרבן, אזי בודאי אין הקרבן יכול להתקבל, כי על־ידי הגזל נפרד הצמצום משרש שכלו, כנ"ל, ואז אינו יכול לכלל בתוך האבן שתיה, שזהו עקר תקון הקרבן כנ"ל, וזהו בחינת "שנא גזל בעולה", כנ"ל.

ועל־כן אין תשובה וקרבן מועיל על הגזל, כי אם אחר שישיב את הגזלה, כי אי אפשר להכלל בתוך האבן שתיה, ששם המתקת כל הדינים תקון של כל החטאים, כי אם על־ידי אהבה וכלליות. אבל על־ידי גזל נפסק הצמצום משרש שכלו, ואז אינו יכול לכלל בתוך אבן שתיה בשום אפן. ועל־כן אי אפשר לתקן חטאו בשום פנים כי אם כשישיב את הגזלה לבעליו לשרשו, ואז יכול לזכות לתשובה - להיות נכלל בתוך בחינת אבן שתיה ששם נתתקן הכל, וכנ"ל: