# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/63/2/

וזה בחינת תקנת השבים שעשו בגזלה, כי עקר בחינת תקון התשובה שמועיל לכל החטאים - נמשך מבחינת תקון הגזלה שיש לה תקנה בתשובה, כמו שכתוב (ויקרא ה, כג): "והשיב את הגזלה אשר גזל" וכו', ואיתא בספרי מוסר (ראשית־חכמה, שער התשובה, פרק ב; של"ה יומא, תורה־אור, אות קמד) שפסוק זה מרמז על תשובה לכל החטאים.

כי עקר בחינת תקון התשובה נמשך מבחינת תקון הגזלה, כי עקר תקון התשובה מה שמועיל תשובה על החטא - זהו נמשך רק מבחינת חסד חנם הנ"ל שהיה מקים העולם קדם מתן־תורה. כי על־פי דין תורה לא היה מועיל לחוטא תשובה, כמובא בספרים (ירושלמי מכות, פרק ב, הלכה ו), שעל־פי הדין אין מועיל תשובה לחטא, רק מה שמועיל תשובה על החטא - זהו מחסד השם־יתברך שנמשך מבחינת חסד חנם הנ"ל, בחינת אוצר־מתנת־חנם שהיה מקים העולם קדם מתן־תורה כנ"ל, שעל־ידי־זה מועיל להחוטא תשובה עד שיכול לזכות שעונותיו יתהפכו לזכיות. וכל זה הוא על־ידי בחינת התורה הנעלמת הנ"ל, שהוא בחינת חסד חנם הנ"ל, שהיה מקים העולם קדם מתן־תורה ששם יכולין להתהפך העונות לזכיות על־ידי התשובה.

ועל־כן באמת אי אפשר לזכות לתשובה שלמה כי אם על־ידי צדיק הדור האמתי (חיי מוהר"ן סימן דש), שיכול להמשיך החסד חנם הנ"ל בעת פשיטותו, שעל־ידי־זה יש תקוה לכל אותן שנפלו בעונותיהם, כנ"ל. וזהו שמסים שם רבנו ז"ל: שאין שום יאוש בעולם, כי הכל יכולין להחיות עצמן בנפילתם על־ידי החסד חנם הנ"ל, בחינת התורה הנעלמת הנ"ל, שעל־ידי־זה יש להם תקוה לעולם, אפלו אם נפלו כמו שנפלו וכו'.

נמצא, שעקר התשובה נמשך על־ידי החסד חנם הנ"ל, וזה החסד חנם הנ"ל הוא בחינת הדרך לארץ־ישראל, כי על־ידי־זה יכולין לכבש ארץ־ישראל, ואין העכו"ם יכולין לומר גזלנים אתם וכו', כנ"ל. נמצא, שזה החסד חנם הנ"ל הוא בחינת תקון הגזלה, כי הגזלן כשרוצה לשוב ולתקן את חטא הגזלה אשר גזל, הוא צריך להמשיך התקון משרש תקון הגזלה, שהוא בחינת חסד חנם הנ"ל, שהוא הדרך לארץ־ישראל, שעל־ידי־זה נתתקנין כלליות ישראל מבחינת גזלה, כי אין יכולין לומר להם 'גזלנים אתם כי ברצונו' וכו' כנ"ל. ומשרש בחינת תקון הגזלה הזאת, משם נמשך תקון לכל הגזלנים הבאים לשוב בתשובה ולהשיב את הגזלה. וכן כל הבעלי־תשובה כלם - אין יכולין לקבל תקון לחטאם בתשובה כי אם על־ידי חסד חנם הנ"ל, שהוא הדרך לארץ־ישראל, שהוא בחינת תקון הגזלה כנ"ל. כי תקון התשובה אין מועיל בדין, כי אם על־ידי בחינת חסד חנם הנ"ל: