# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/63/3/

כי באמת התשובה על כל החטאים הוא בחינת תקון הגזלה, והעשק אשר גזל ועשק את הקדוש־ברוך־הוא וכנסת ישראל על־ידי חטאיו. ועל־כן איתא בזהר הקדוש (תקוני זהר, תקון כא, מג:) ומובא בדברי רבנו ז"ל (סימן לה), שתשובה הוא בחינת זרקא - דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן (התשובה היא בחינת [טעם המקרא] שנקרא 'זרקא', על שם שהיא נזרקת למקום שנטלה משם), הינו להחזיר את הדבר למקום שנטל משם, כי קדם התשובה נקרא כל חוטא גזלן - שלקח הכח והחיות והשפע שנתן לו השם־יתברך, ועשה עמו מה שעשה בחטאו, ועל־ידי־זה עקר וגזל החיות הזה מהשם־יתברך וכנסת ישראל, נמצא שהוא גזלן גמור, בחינת (משלי כח, כד): "גוזל אביו ואמו" דא קדשא בריך הוא וכנסת ישראל (זהר תזריע מד:), וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לה.): 'כל הנהנה בעולם־הזה בלא ברכה כאלו גוזל להקדוש־ברוך־הוא וכנסת ישראל, שנאמר - גוזל אביו ואמו' וכו'. נמצא, שאפלו כשאינו עושה עברה ממש, רק שנהנה מן ההתר בלא ברכה - נקרא גם כן גזלן, על שקבל הנאת עולם־הזה מהשם־יתברך בלא ברכה, שזהו בחינת גזלה ממש. כי הכל של השם־יתברך, כמו שכתוב (תהלים כד, א): "לה' הארץ ומלואה". והוא יתברך אינו נותן רשות להאדם לקבל ולהנות מזה העולם כי אם בברכה. אבל כשלוקח ונהנה בלא ברכה - הוא גזלן ממש, כי גוזל להקדוש־ברוך־הוא וכנסת ישראל כנ"ל, מכל שכן כשחס ושלום, נהנה מהעולם־הזה בעברה, חס ושלום, שזהו בודאי גזלן גדול, כנ"ל.

ועל־כן כשרוצה לעשות תשובה הוא בבחינת "והשיב את הגזלה אשר גזל", שצריך להחזיר ולהעלות הדבר שעקר מהשם־יתברך, לשרשו בבחינת זרקא הנ"ל - דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. נמצא, שכל תקוני התשובה הוא בבחינת תקון השבת הגזלה כנ"ל. כי באמת כל תקון התשובה נמשך מבחינת החסד חנם הנ"ל, שהוא בחינת הדרך לארץ־ישראל, שהוא בחינת תקון הגזלה בשרשה, שעל־ידי־זה אין יכולין לומר לישראל גזלנים אתם וכו' כנ"ל, שמבחינת תקון זה נמשך תקון לכל הגזלנים הבאים לשוב, כי כל דבר צריך להתמתק בשרשו, כידוע (עץ חיים, שער עג, פרק יא), וזהו התקון של כל החוטאים, שתקונם וחיותם נמשך רק מבחינת חסד חנם הנ"ל, שהיה מקים העולם קדם מתן־תורה וכו' כנ"ל. ועל־כן עשו חכמינו ז"ל תקנת השבים בגזלה דיקא, כי עקר בחינת תקנת השבים נמשך מבחינת תקון הגזלה שהוא בחינת החסד חנם הנ"ל, שהוא הדרך לארץ־ישראל וכו', כנ"ל: