# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/65/2/

וזה בחינת (ויקרא ה, כג): והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק - שהוא מרמז על תשובה על כל העונות שבעולם, כמבאר בהרבה ספרי מוסר (ראשית־חכמה, שער התשובה, פרק ב), שהביאו פסוק זה לענין תשובה. כי הבעל־עברה הוא נקרא גזלן, בחינת "גוזל אביו ואמו", שהם קדשא בריך הוא ושכינתיה (זהר תזריע מד:), כמבאר בדברי רבותינו ז"ל (ברכות לה:). ועל־כן אפלו הנהנה מעולם־הזה בהתר רק שהוא בלא ברכה - נקרא גזלן, בחינת (משלי כח, כד): "גוזל אביו ואמו", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם), מכל שכן כשנהנה באסור, חס ושלום. ועל־כן גם היצר־הרע נקרא גזלן וחמסן, כמו שכתוב (תהלים לה, י): "מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו", שנאמר על היצר־הרע [כמבאר במדרש בראשית רבה (נד, א)] היש גזלן גדול מזה? וכו'. וזה בחינת (תהלים קמ, ב): "מאיש חמסים תנצרני". ועל־כן תקנו תקנת השבים ביותר בדיני גזלה, כמבאר בדברי רבותינו ז"ל (בבא־קמא צד.) בכמה דיני השבת הגזלה - שהקלו עליו מפני תקנת השבים.