# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/65/20/

וזה בחינת 'אין להקדש אלא מקומו ושעתו' (ערכין כד.), הינו מי שרוצה להקדיש את עצמו בקדשת ישראל, עקר עצתו שידע שאין לו אלא מקומו ושעתו, דהינו אותה השעה והמקום שהוא עומד בה, ולא יחשב על שעה האחרת ועל מקום אחר כלל, רק ישתדל לקדש את עצמו באותו השעה והמקום, כי השעה והמקום האחר הוא ענין אחר לגמרי וכו', וכנ"ל: