# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/65/23/

וזה בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת התחלות תקון הדבור, כי שעור"ה גימטריא שתי פעמים מנצפ"ך, שהם בחינת חמש גבורות, בחינת חמש מוצאות הפה וכ ו', כמובא בכונות האר"י ז"ל (פרי־עץ־חיים, ספירת העמר, פרק ד), כי הגבורות הם בחינת אש, הינו כי על־ידי העמר שעורים מתחילים לתקן הדבור - להמשיך על עצמו דבורים חמים כגחלי אש. ואז מתחילים לספר ספירת העמר, שהוא בחינת השתוקקות וגעגועים לקבלת התורה, שאנו עומדים לפניו יתברך "כאלם לא יפתח פיו" (תהלים לח, יד), רק אנו מונין וסופרין הימים לזכות לקבלת התורה. ועל־ידי־זה בעצמו נמשכין עלינו דבורים חמים כאש, בבחינת (שם לט ג־ד): נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר, חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני.

כי כך הוא הדרך האמת של כל הרוצה לגשת את הקדש - להתקרב עצמו להשם־יתברך, שהעקר להרבות בתפלה ושיחה בינו לבין קונו, כמבאר כבר כמה פעמים (לקוטי תנינא כה, צג). אבל גם זה בעצמו כבד מאד, על־כן צריכין בתחלה לשהות שעה אחת לעמד כאלם, רק ישתוקק ויצפה ויתלה עיניו למרום - שישפיע לו דבורים חמים, ויישב את דעתו היטב היכן הוא בעולם ולהיכן נתעה. וישתמש עם המטה עז שהם מעט הנקדות טובות הנמצאים בו עדין וכו', וזכות של הצדיקי האמת שנשען עליהם. ובכל זה ישתמש רק להכניע הרע, דהינו שלא יפיל אותו רבוי הרע שלו - ליאש את עצמו, חס ושלום, רק יחזק עצמו בכל הנ"ל וכו' להכניע הרע ולצפות לישועת ה'.

אבל כשרוצה להמשיך לעצמו בחינת קדשת התורה - שיזכה מעתה לקבל ולקים את דברי התורה - צריך לעמד כרש וכאלם, עד אשר על־ידי־זה בעצמו יתחמם לבבו וידבר בחמימות דקדשה, בבחינת נאלמתי דומיה וכו', על־ידי־זה דיקא חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני - שיתחיל ברחמיו לדבר דבורים חמים כאש.

וזה בחינת (שיר השירים ח, ו): כי עזה כמות אהבה וכו' רשפיה רשפי אש שלהבתיה - שדיקא על־ידי עצם האהבה והתשוקה שאנו משתוקקים להשם־יתברך, בחינת כי עזה כמות אהבה על־ידי־זה רשפיה רשפי אש וכו'. על־ידי־זה ממשיכין רשפי אש הנ"ל, בחינת דבורים חמים כגחלי אש, עד שנזכה שיהיה לנו גם כן חלק בהתורה שממשיכין לנו הצדיקי אמת בכל עת, שכל זה בחינת ספירת העמר שמקריבין תחלה עמר שעורים שהוא מאכל בהמה, שהוא בחינת העדר הדבור. להורות, שבתחלת התקרבותנו להשם־יתברך אנו יודעים האמת - שאנו כבהמה ממש, שאין לנו שום דבורים ואין יודעים לפתח פינו לבקש לזכות לקבלת התורה. ועל־ידי־זה בעצמו הוא ברחמיו משים פה לאלמים כמונו, עד שמתחילין לדבר עד שממשיכין לפי בחינתנו דבורים חמים כאש, שזהו בחינת ספירה שהוא רק השתוקקות וגעגועים וכו' כנ"ל, שעל־ידי־זה דיקא ממשיך כל אחד לפי בחינתו דבורים חמים כגחלי אש, ששרשם בחינת יראה, בחינת חמש אותיות מנצפ"ך, שהוא בחינת גבורות קדושות, בחינת שער"ה, כנ"ל.

ועל־כן סופרים הימים ל עמר, כי על־ידי בחינת עמר שעורים שהוא שרש הדבור הקדוש, שהוא בחינת אש, שהוא גדר המדבר, כידוע (סימן רלט), בחינת גבורות קדושות, בחינת יראה. על־ידי־זה מתחיל הדבור להתתקן בתחלת שרשו, ועל־ידי־זה ממשיך כל אחד משם כפי בחינתו דבורים חמים כגחלי אש, על־ידי שסופרין הימים לעמר, שהוא בחינת השתוקקות וגעגועים, בחינת שמבקשין רק ברחמים ותחנונים כרש וכעני ואביון, ועל־ידי־זה זוכה כל אחד שיהיה לו חלק בקבלת התורה שממשיכין מתוך האש בשבועות, בחינת (דברים ד, לו): "ודבריו שמענו מתוך האש" וכו'.

גם עמ"ר שעורים מרמז עי"ן מר, שממשיכין בחינת באורי וחדושי תורה שכלולים בשבעים פנים לתורה. וכל זה ממשיכין מהנשמה שנקראת 'מרים' - על שם המרירות שסובלת מרירות השעבוד על התורה וכו', כמו שכתוב שם (סימן ב' הנ"ל). וזהו בחינת 'עמ"ר' - 'עין מ"ר', שמקבלים בחינת עי"ן פנים לתורה, בחינת כלל באורי וחדושי תורה מבחינת 'מר', דהינו מהנשמה שסובלת מרירות על התורה וכנ"ל: