# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/65/24/

וזה בחינת חשמ"ל (יחזקאל א, כז), בחינת 'חש מל', שדרשו רבותינו ז"ל, לשון שתיקה ודבור, בחינת 'עתים חשות עתים ממללות' (חגיגה יג:), הינו שעקר תקון הדבור הוא על־ידי שחשים ושותקין תחלה כאלם לא יפתח פיו, רק משתוקקין ברצון חזק להשם־יתברך ומרחמין על עצמו ברחמנות גדול, כאשר כל אחד יודע בנפשו גדל הרחמנות שעליו בכל עת, ועל־ידי־זה דיקא נתעוררין רחמי השם־יתברך, עד שמתחילים לצפצף ולדבר קצת, בבחינת (ישעיה כט, ד): "ומעפר אמרתך תצפצף" עד שברחמיו יתברך המרבים נכמר לב העליון, עד שממשיך משם דבורים חמים כגחלי אש, כדי שיוכל לינק ולקבל מהתורה שממשיכין הצדיקים וכו' וכנ"ל. וזהו שדרשו רבותינו ז"ל על חשמ"ל - 'חיות אש ממללות', הינו כנ"ל כי על־ידי בחינת 'חש מל', שתיקה ודבור כנ"ל, על־ידי־זה זוכה לדבורים כגחלי אש, בחינת 'חיות אש ממללות', וכנ"ל.

ועל־כן מפטירין בשבועות במעשה מרכבה (ארח חיים, סימן תצד, סעיף א), שעקרה נתגלה מתוך החשמל, כידוע ומובן שם ביחזקאל. כי משם עקר קבלת התורה בשבועות, שאז עקר המשכת התורה. וכן הוא בכל עת, שצריכין להמשיך תורה שהוא בחינת שבועות וכנ"ל (אות כב), כי מתחלה ראה "רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת" (יחזקאל א, ד), שהם בחינת הקלפות הטמאות, שהם בחינת כלל כל המונעים מלפרש שיחתו לפני השם־יתברך ולהמשיך תורה ולבוא לארץ־ישראל, ומשם דיקא ראה בחינת (יחזקאל א, ד): "נגה לו סביב" - בחינת מערב טוב ורע, כידוע. ומשם ראה בחינת חשמל, כמו שכתוב (שם): "ומתוכה כעין החשמ"ל", הינו בחינה הנ"ל - להמשיך דבורים חמים כגחלי אש על־ידי ההשתוקקות וכו', שהוא בחינת שתיקה, בחינת נאלמתי דומיה וכו' חם לבי וכו' כנ"ל, שעל־ידי־זה ראה המרכבה הקדושה, שמשם כל קבלת התורה שהוא בחינת רוח נבואה אמתית (סימן ח' תנינא), בחינת (יחזקאל א, כח): "ואשמע קול מדבר" וכו', וכנ"ל: