# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/506/65/3/

כי עקר כח התשובה לשוב להשם־יתברך על כל העונות שבעולם - מקבלין רק מצדיקי אמת שעוסקין בזה כל ימי חייהם, ולאחר הסתלקותם להשיב הכל להשם־יתברך, וכל התורה שממשיכין ומגלין לישראל, הכל בשביל להחזירם למוטב להשיבם בתשובה שלמה, כי זה כל כונתם הקדושה בהתגלות תורתם - להביא את ישראל לידי תשובה ומעשים טובים, כי לא המדרש הוא העקר אלא המעשה (אבות א, יז). אבל זה העסק להחזיר בני ישראל בתשובה קשה וכבד מאד, כמובן בדברי רבותינו ז"ל, כי לבעל בחירה קשה מאד לעזר, כמבאר בדבריו ז"ל (חיי מוהר"ן סימן קצז).

ועל־כן צריכין להמשיך התורה בכל התקונים המבארין בהתורה הנ"ל, עד שיזכה להמשיך קדשת ארץ־ישראל כנ"ל, שמשם עקר תקון התשובה, כמו שכתוב (ישעיה נט, כ): "ובא לציון גאל ולשבי פשע ביעקב" וכו'. וכמו שכתוב בפרשת התשובה (דברים ל, ב): "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו, ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" וכו' עד "והביאך ה' אלקיך אל הארץ" וכו'. ועל־כן צריכין לזהר מאד להמשיך החדושי תורה רק ברחמים ותחנונים, ולא בכח ובאנס, חס ושלום, כי אז אי אפשר לבא לארץ־ישראל, (כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל).

ויש לבאר יותר בזה, כי איתא בדבריו ז"ל (סימן ח, עח תנינא): שעקר קדשת ארץ־ישראל ממשיכין על־ידי כח מעשיו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה א, ב): שבשביל זה פתח ב'בראשית', שאם יאמרו העכו"ם: 'לסטים אתם שכבשתם ארץ־ישראל', הם אומרים: 'כל הארץ של הקדוש־ברוך־הוא ברצונו וכו', וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו' וכו'.

נמצא, שאי אפשר לכבש מהם ארץ־ישראל כי אם על־ידי התורה, על־ידי שמראים להם על־ידי התורה שפותחת ב'בראשית', שכל הארץ של הקדוש־ברוך־הוא וכו'. ועל־כן כשאין שלמות בהמשכת התורה, דהינו שאין ממשיכין התורה ברחמים ותחנונים וכו' רק בכח ובאנס וכו' כנ"ל, שהוא בחינת פגם האמונה, כמו שכתוב (במדבר כ, יב): "יען לא האמנתם בי" וכו'. כי לפי עצם קדשתם נחשב זה לאיזה פגם באמונה הקדושה, על־כן אז אי אפשר לגלות האמונה לכל באי עולם - לגלות להם שהשם־יתברך ברא העולם, ואז אי אפשר לכבש ארץ־ישראל מהם, כי יאמרו לסטים אתם, מחמת שבאים לכבש ארץ־ישראל בכח התורה שנמשכה על־ידי תפלת קבע, שנחשב כגזלה כנ"ל, על־כן אז אין כח לבטל קטרוגם של העכו"ם מארץ־ישראל, כי יאמרו 'לסטים אתם' - 'לסטים' דיקא, מאחר שגם כח התפלה שמשם נמשכה התורה, שעל ידה באים לכבש ארץ־ישראל, היתה גם כן בבחינת גזלה ואנס, על־כן עדין הם יכולים לומר 'לסטים אתם', וכנ"ל.

וכשאין להתורה שלמות, עד שיכולין לגלות קדשת ארץ־ישראל על ידה, אזי אי אפשר להשיב בתשובה על ידה. כי עקר תקון התשובה הוא דיקא על־ידי התורה שממשיכין בתפלת רחמים ותחנונים וכו' עד שממשיכין קדשת ארץ־ישראל על ידה וכנ"ל. ועל־כן עקר תקון התשובה מרמז בדיני השבת הגזלה, כנ"ל. כי עקר בחינת תקון התשובה על כל החטאים הוא לתקן פגם הגזלה, בחינת "גוזל אביו ואמו" וכו' כנ"ל. וזה אי אפשר כי אם על־ידי התורה שממשיכין בתקונים הנ"ל, דהינו על־ידי התפלה שהיא ברחמים ובתחנונים דיקא, ולא בכח ובאנס שהוא בחינת גזלה.

נמצא, שעקר תקון התשובה הוא על־ידי הצדיקים שמתקנים שרש פגם הגזלה בקדשה העליונה, דהינו שגם בתפלתם הקדושה אינם באים בבחינת גזלה. ועל־כן נקרא תקון התשובה על כל החטאים בחינת תקון הגזלה, בחינת "והשיב את הגזלה" וכו', כי עקר תקון התשובה נמשך רק מבחינת תקון הגזלה בשרשה, שהוא מה שאין באים בתפלתם בכח בבחינת גזלה, שעל־ידי־זה דיקא ממשיכין תורה בתכלית השלמות, שעל־ידי־זה מחזירין בני אדם בתשובה, וכנ"ל: