# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/61/4/

ועל־כן אין כפל נוהג רק בבית דין סמוכין (חשן משפט, סימן א, סעיף א), כי שלשה דינים הם בחינת (שמות ו, יד): "אלה ראשי בית אבתם", שהם בחינת שלשה ראשים, בחינת שלשה אבות, שהם בחינת תלת גונין דעינא, שיש להם כח להמשיך ההשגחה, שהיא בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, בחינת התורה שהיא 'בראשית', תמן ראשי תמן בת, "שמעי בת וראי" (תהלים מה, יא), כמבאר שם במאמר הנ"ל. ועל־כן דיקא השלשה דינים שהם בחינת כלל התורה, כי הם רבים בחינת הלכה כרבים, כמובא בזהר הקדוש (הקדמה א:): 'לית רבים פחות מתלת', ואינון אבהן ומהם יוצא כל ההלכות של התורה, כי הם בחינת תלת גונין דעינא שהבת עין תלוי בהם, הינו ההשגחה שהיא התורה, והם דיקא יכולים לדון דין כפל - לתקן ולהמשיך בחינת השגחה שלמה על־ידי־זה, כי יש להם כח לתקן ולהמשיך ההשגחה, כנ"ל.

ועל־כן צריכין לזה בית־דין גמור סמוכין, כי צריכין לזה ממחין וסמוכין, שיהיה להם כח לתקן ולהמשיך ההשגחה על־ידי הכפל, כנ"ל. אבל כשאינם ממחין - אין להם זה הכח, ועל־כן אין דנין דין כפל מאחר שאין להם כח לתקן תקון הנעשה על־ידי הכפל, דהינו השגחה שלמה כנ"ל, ועל־כן צריכין סמוכין דיקא, כי אין סמיכה אלא בארץ־ישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין יד.), כי שם עקר ההשגחה, ועל־כן הבית־דין הנסמכין שהם בית־דין גמור בבחינת תלת גונין דעינא, בבחינת השגחה כנ"ל, הם דיקא יכולים לדון בדין כפל, שהוא בחינת תקון השגחה שלמה, כנ"ל: