# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/62/1/

על־פי המאמר המתחיל "צוית צדק עדתיך ואמונה מאד", (בספר לקוטי־מוהר"ן סימן כג), על שאלת סבי דבי אתונא: אימא לן מלי דכדיבא וכו', מלחא כי סריא וכו' (שאלת חכמי יון [את רבי יהושע בן חנניא], אמור לנו דבר שקר וכו', מלח שמתקלקל, [במה מולחים אותו שיתקים?]).

והכלל, כי תאות ממון הוא בחינת עבודה־זרה, הינו כל העבודות־זרות של כל השבעים אמות כלם תחובים בממון. ומי שנופל לתאות ממון, חס ושלום, הוא עובד כל העבודה־זרה של כל השבעים אמות, כי יש שבעים אנפין נהירין שהם בחינת חיים, בחינת שמחה, בחינת (דברים לג, יח): "שמח זבולן", בחינת משא ומתן באמונה, כי אמונה הוא בחינת אמת שהוא אור הפנים וכו'. ולעמת זה, שבעים אנפין חשוכין עצבות מרה שחורה חשך, בחינת מיתה, בחינת (בראשית ג, יז): "בעצבון תאכלנה", בחינת תאות ממון וכו'.

ובשביל ז ה 'קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה' (פסחים קיח.), כי כשאדם נופל בתאות ממון, חס ושלום, אזי השכינה צועקת עליו: 'קלני מראשי קלני מזרועי', בחינת שבעים קלין כפולים, דהינו 'קלני מראשי קלני מזרועי', שתי פעמים שבעים קלין הנ"ל, כי היולדת קדם הלדה צועקת שבעים קלין, אך כשנופל לתאות ממון, חס ושלום, אזי צועקת השכינה עליו שתי פעמים השבעים קלין הנ"ל, שהם מאה וארבעים קלין כמספר 'ממון' עם האותיות. ועל־כן 'קשין מזונותיו כפלים כיולדה', כי שם יש שבעים קלין, אך כאן צועקת מאה וארבעים קלין כנ"ל וכו', עין שם.

ותקון של תאות ממון הוא רק על־ידי שמירת הברית, שעל־ידי־זה מאיר עליו "אור פני מלך חיים" (משלי טז, טו), בחינת אנפין נהירין הנ"ל, בחינת "שמח זבולן" וכו', עין שם כל זה היטב: